הבחירות השלישיות בישראל מתקרבות, עם זאת, יש אלה שמנבאים על הבחירות הרביעיות. כי המפה הפוליטית לא השתנתה והקולות מתחלקים בין הימין והשמאל ואביגדור ליברמן לא סולח לאף צד ועל כן אף צד לא יכול להרכיב ממשלה.

אולי בישראל מתיימרים שהחזרת ההבחירות היא סימן לדמוקרטיה אבל יש הרבה נזק בלתי נראה שנובע מן המצב הלא יציב הזה והמשך שלטונה של ממשלת מעבר תחת בנימין נתניהו. לפי מה שדווח באתרים ישראלים, הבריאות והחברה הם התחומים הנפגעים ביותר מן המצב הבלתי יציב הזה.

בתחום בריאות: הוקצה תקציב דל לסל התרופות. ועדת סל התרופות 2020 נאלצה להתמודד עם אתגרים בעקבות הקיפאון השלטוני, ובתחילה היא נאלצה לבצע את עבודתה "בערפל" מכיוון שלא הוגדר לה תקציב, כאשר התקציב נמצא, הוחלט לספק לועדת הבריאות 500 מיליון שקל, סכום נמוך יותר מזה שהובטח לפני הבחירות, שעמד על 750 מיליון שקל.

גם בתי חולים נפגעו קשות מהמצב. בכך כי התוכנית להבראת המחלקות הפנימיות לא מתקדמת. כבר לפני כחצי שנה הוגשו מסקנות ועדת טור-כספא לשיפור המחלקות הפנימיות בבתי החולים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי לא הועברו תקציבים ליישום ההמלצות, והתוכנית תקועה.

על רקע זה, טבעי שלאור תפקוד מערכת הבריאות תחת תקציב המשכי, לא תהיה אפשרות להוסיף תקציבים עבור תקנים נוספים לרופאים ולאחיות במקומות שבהם צפויה בעתיד הקרוב פרישה מסיבית של רופאים.

בתחום הרווחה, משרד הרווחה הודיע לרשויות המקומיות על קיצוצים נרחבים ומשמעותיים בשירותים חיוניים לאוכלוסיות החלשות והנזקקות ביותר. הסיבה: טרם אושר תקציב לשנת 2020 בעקבות הקיפאון הפוליטי.

העלאת קצבאות הנכות גם היא צריכה לחכות לבחירות. החוק להגדלת קצבאות הנכות קבע כי שר הרווחה ושר האוצר "יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות באופן מדורג בשנת 2020 ו-2021, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2019, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים". עם זאת, ובניגוד לחוק, ההמלצות עדיין לא הוגשו. המשמעות היא שהנכים, שהיו אמורים לקבל תוספת של כ-400 שקלים נוספים בחודש לכל הפחות, ימשיכו לחכות לה.

זהו רק קצה הקרחון של ערימות הבעיות שמחכות לפיתרונן כמובן אם בכלל תורכב ממשלה אחרי הבחירות ב - 2 במרץ.