השנה הפוליטית האבודה שעברה על הציבור עקב הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה של ישראל בנימין נתניהו, ושלוש מערכות בחירות, מחייבות פתרונות שימזערו את הסיכון שזה יקרה שוב.

סיעת ישראל ביתנו בראשותו של אביגדור ליברמן היתה הראשונה שהפיקה תועלת מתוצאות הבחירות והודיעה כי תקדם הצעות חוק לקציבת כהונה של ראש ממשלה לשתי קדנציות לכל היותר, ולמניעת האפשרות שח"כ שנגדו הוגש כתב אישום יעמוד בראשות הממשלה. לא מדובר בהצעות חוק שיחולו רטרואקטיבית, אלא החל מהבחירות הבאות. אם הצעות החוק יעברו ברוב של 62 חברי הכנסת של כחול לבן, העבודה־מרצ, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו, נתניהו לא יוכל להתמודד בבחירות הבאות כמועמד לראשות הממשלה, אם יתקיימו בזמן משפטו.

לו החוקים האלה היו נחקקים בעשור הקודם, כשנתניהו עצמו תמך בהם, היתה נחסכת מהציבור בישראל המחלוקת העזה על השאלה אם נאשם בשוחד יכול לכהן כראש ממשלה, ולא היו הישראלים נדרשים לשלושה סבבי בחירות בתוך שנה. זה גם היה חוסך את העברת הסוגיה לפתחו של בג"ץ. לא מן הנמנע שזה אף היה חוסך לנתניהו כתבי אישום חמורים, שנולדו בנסיבות של רצון לשמר את שלטונו.

התסבוכת הפלילית של נתניהו בתיק 4000 — החמור מבין השלושה — אירעה בקדנציה שהחלה בשנת 2015, שהיתה השלישית שלו ברציפות והרביעית בסך הכל. נתניהו איבד עם השנים את זהירותו, חצה קווים אדומים ופעל נגד האינטרס הציבורי. זה נבע במישרין משהות ארוכה מדי במעון ראש הממשלה ומהצבת ההישרדות בתפקיד כיעד ראשון לפני כל דבר אחר.

קציבת כהונה תעביר את הדגש בעבודת ראש הממשלה מהישרדות פוליטית, שמושגת בדרכים פסולות תוך דריסת אינטרסים ציבוריים חשובים, לאפקטיביות ביצועית. נתניהו עצמו הביע בעבר תמיכה בקציבת כהונה לשתי קדנציות וגם סבר כי ראש ממשלה שנגדו הוגש כתב אישום לא יכול לכהן בתפקידו משום ש"קיים חשש כי הוא יכריע הכרעות על בסיסי האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הציבורי". המבחן הראשון של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הוא לוודא שזה קורה.