סיבוב הבחירות השלישי הולך ומתברר כהונאה הגדולה ביותר של הציבור, שהתרחשה בישראל. האחרונים ההולכים במצעד הבושה לעבר חיקו "החם" של הנאשם בפלילים בנימין נתניהו הם יו"ר העבודה בכבודו ובעצמו, עמיר פרץ, והבא אחריו ברשימה, ח"כ איציק שמולי.

קשה לתאר את ההלם והאכזבה לנוכח העובדה שראשי מחנה "רק לא ביבי", אלה שנבחרו בזכות הבטחה אחת — לשים קץ לשלטונו המושחת והמשחית של נתניהו — התכחשו לבוחריהם, להבטחותיהם וחברו למלך השחיתות.

וירוס הקורונה ומצב החירום אינם יכולים להסביר את הונאת המצביעים ההמונית. עד לפני זמן קצר בּיכָּה המחנה את הפקרתו בידי מי שעמד בראשו, יו"ר כחול לבן בני גנץ, תוך פירוק וריסוק האלטרנטיבה השלטונית. באחרונה נאלצו בוחרי מפלגת העבודה, שעוד מנסים להתאושש מעריקתה של יו"ר גשר, אורלי לוי אבקסיס, לעכל את המהפך המוחלט שעשה מנהיג השמאל, ולהיווכח שגם פרץ, שהסיר את שפמו בשידור חי כהוכחה סמלית לכך שלא יצטרף לנתניהו, מתכוון לחבור לפוליטיקאי המושחת.

פרץ ושמולי סיכמו עם גנץ שהראשון ימונה לשר הכלכלה והשני לשר הרווחה, כחלק מהמכסָה שהקצה נתניהו לסיעה של גנץ. אבל איך אפשר. חברת מפלגת העבודה מרב מיכאלי, שכנראה תישאר במפלגה, אך מתכוונת להצביע נגד הממשלה, היטיבה לנסח את הטעות של פרץ ושמולי: "אם הייתי חושבת שכניסה לממשלה משמעותה להיות עם הידיים על ההגה, אדרבה", כתבה, "אבל למדנו ששותפות בממשלת ימין קיצוני בראשות נתניהו זה לשבת בחלק האחורי ביותר של האוטובוס". ואמנם, קשה להאמין איך פוליטיקאי כמו פרץ נופל לאותו בור שרבים נפלו בו לפניו.

לפארסה של פרץ ושמולי יש להוסיף את העובדה שבשעה שקרוב למיליון ישראלים הצטרפו למאגר המובטלים בעקבות משבר הקורונה, חברי הכנסת "החברתיים" אינם מתביישים להיות חלק מהממשלה המנופחת ביותר שניתן להעלות על הדעת ושככל הנראה תכלול 32–34 שרים.

הניסיון מלמד שזה רק עניין של זמן עד שגנץ, גבי אשכנזי, פרץ, שמולי וחבריהם ייווכחו לדעת מחדש מיהו נתניהו ומאיזה חומרים רעילים פוליטית הוא עשוי. או אז, כשיחזרו למחנה ויבקשו את אמונו, הם יגלו שלא נותר מי שמאמין להם ונכון ללכת אחריהם.