הקורונה כאמצעי ריגול
בחסות המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה מעמיקה ממשלת ישראל את חדירתה לחיי בני האדם. שר המלחמה, נפתלי בנט, ממשיך להשתמש בסמכויותיו הזמניות כדי לקדם תוכניות הרומסות בגסות את הזכות לפרטיות ומרסקות את ההבחנה, החיונית בדמוקרטיה, בין הצבא לחברה האזרחית.
באחרונה הציג בנט תוכנית, שפותחה בהוראתו בעבודה משותפת של מפא"ת (גוף של משרד המלחמה וצבא ישראל) וחברה אזרחית. מדובר בחברת הסייבר ההתקפי NSO ששמה נקשר ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י ובסיוע למדינות שהשתמשו בתוכנת "פגסוס" שהיא מייצרת כדי לחדור למכשירי סלולר של עיתונאים ופעילי זכויות אדם.
זה התחיל במחטף של בנימין נתניהו, שהסמיך את השב"כ על ידי תקנות לשעת חירום לעקוב אחרי הישראלים באמצעות איכון סלולרי (אחר כך התגלה, שהשב"כ אוסף גם פירוט של שיחות הטלפון); לאחר מכן הושקה אפליקציית "מגן" של משרד הבריאות, המקליטה בכל רגע את נתוני המיקום של הישראלים; ועתה מאפשרים ל־NSO גישה למשרד המלחמה, בלא אישור של היועץ המשפטי לממשלה הישראלית.
המערכת הנוכחית של NSO, שלא כמו מוצרי הריגול שלה, אינה עוסקת באיסוף מידע, אלא רק בניתוח שלו. למערכת יוכנס כל המידע שאספו משרד הבריאות והשב"כ, ולכל אזרח יינתן "ציון הידבקות", המתעדכן בזמן אמת ומציין את הסבירות שהאזרח נושא את הנגיף. "ייתכן שאתמול הציון שלי היה 5.6 וכעת הוא זינק ל–9 מכיוון שביקרתי במכולת, שבה שני נשאים אחרים ביקרו בימים האחרונים", סיפר בנט.
רמת החדירה לפרטיות והשימוש בצבא לאיסוף מידע אינם מתאימים לחברה תקינה. מלבד העובדה שהמעקב אחרי אזרחים מאפשר לממשלה הישראלית לטשטש פגיעה של עשורים במערכת הבריאות, שעלולה לא לעמוד בעומס החולים, הישראלים משתתפים בשבועות האחרונים בעל כורחם בניסוי שמתבצעים בו מעקב אחריהם וניתוח מידע אישי רגיש. הקורונה מספקת לגיטימציה נוספת להידוק המעקב.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ), פנתה ליועץ המשפטי בבקשה דחופה לעצור את שיתוף הפעולה עם NSO . המלחמה בקורונה אינה יכולה להצדיק שיתוף פעולה עם חברה מפוקפקת, המלבינה את פעילותה בחסות הקורונה, תוך כדי הפקרת הפרטיות של האזרחים.