אחרי שהפנה עורף לחבריו לרשימה ולבוחריו, בני גנץ מפנה עורף כעת גם ל"עיקרונות" שעליהם הטיף לציבור במשך למעלה משנה. בחירתו של יו"ר חוסן לישראל לחבור לנאשם בפלילים בנימין נתניהו, ולהקים אתו ממשלה, מחייבת לערוך שינויי חקיקה כדי להפוך את הבלתי חוקי לחוקי. הלכת דרעי־פנחסי קבעה ב–1993 כי שר אינו יכול להמשיך לכהן בממשלה תחת כתב אישום חמור.

לנוכח הקביעה הזאת, נדרשת חקיקה שתאפשר לנתניהו להחזיק בסמכויותיו כממלא מקום ראש הממשלה כאשר גנץ יתמנה לראש הממשלה, בהתאם להסכם הרוטציה בין הליכוד וחוסן לישראל. אבל לא זאת בלבד שגנץ הפר את התחייבותו לחוקק חוק שימנע מנאשם בפלילים להיות ראש ממשלה, עתה הוא אף יוזם חוק שמסיג לאחור את הישגי המלחמה בשחיתות.

הצעת החוק המתגבשת תעגן לראשונה את סמכויותיו של ממלא מקום ראש הממשלה, ולמעשה תחריג אותו מהלכת דרעי־פנחסי. יו"ר הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן (חוסן לישראל), הסביר כי החוק יכשיר את המשך כהונתו "רק" של ממלא מקום ראש הממשלה נאשם בפלילים, ולא של שר מן המניין. מדובר בסנגוריה מן הסוג הנחות ביותר. לא מספיק שתופרים חוק במיוחד למידותיו של הנאשם נתניהו, עתה גם ממציאים תפקיד ומעמד יש מאין, בצלמו ובדמותו, כדי להתחמק באמצעותו מהחוק.

קשה לעכל את המציאות החדשה שבה אלה שהציגו את עצמם עד לא מזמן כלוחמים נגד שחיתות שלטונית בכלל, ונגד זו המיוחסת לנתניהו בפרט, נהפכו לפרקליטיה. בזכות בני גנץ וחבריו — ורק בזכותם — יוכל נתניהו לנהל את הממשלה ואת משפטו במקביל.

המאבק נגד שחיתות שלטונית מחייב אופוזיציה מאוחדת ונחושה, שתחשוף ברצינות ובעקביות ניסיונות לפגוע בשלטון החוק, בשומרי הסף ובמנגנוני הבקרה של הרשות המחוקקת.

גם לבית המשפט העליון יהיה תפקיד מרכזי במאבק נגד העיוות הערכי שנתניהו וגנץ מבקשים לממש. מפני שבג"ץ מעולם לא דן בשאלה אם הלכת דרעי־פנחסי תקפה גם לגבי ראש ממשלה. עתה יהיה עליו לפסוק האם חקיקה מותאמת אישית לתוכניות הפוליטיות של הנאשם בפלילים נתניהו היא חוקתית, והאם קריטריונים שמוחלים על עובדי ציבור ושרים, אינם אמורים לחול גם על מי שעומד בראש ממשלה, ועל ממלא המקום שלו.