ראוי לבחון נושא חם במיוחד: מדוע מתעקש נתניהו להשאיר את מערך בדיקות הקורונה בידי משרד הבריאות, ולא להעבירן למשרד המלחמה? הרי כבר ברור שמשרד הבריאות נכשל כישלון חרוץ בכל הקשור לבדיקות הקורונה. כל יום מנפיק המשרד תירוץ מגוחך חדש בתשובה לשאלה מדוע לא עמד בהתחייבותו לבצע 15 אלף בדיקות ביום — נתון קריטי שבלעדיו אי אפשר לצאת מהסגר הכלכלי הנורא שהשית על ישראל.

מתברר שלאחרונה משרד הבריאות ירד ל–6,000 בדיקות בלבד, ותוצאותיהן מגיעות לנבדקים באיחור של 5 ימים!, שבמהלכם החולים מדביקים אנשים נוספים. כמו כן, יש כאלה שסובלים מחום ושיעול טורדני ומתחננים לבדיקה, אך זו לא מגיעה. קרובים של הנשאים לא נבדקים, וחלק מהבדיקות הולך לאיבוד. ראשי המשרד ידעו מהרגע הראשון, שהם לא מסוגלים לבצע כמות בדיקות משמעותית. הם הרי גוף רגולטורי מסורבל ואטי, ולא גוף ביצועי. לכן בחרו באסטרטגיית הסגר הכללי. זה קל: לסגר אחראית המשטרה, ולא הם. ואם בינתיים המשק גוסס, האבטלה גואה והפרנסה אובדת עד כדי סכנת חיים, זו כבר בעיה של משרד האוצר, לא שלהם.

נתניהו ממשיך להתנגד להעברת האחריות לבנט ולצבא. הוא אפילו השמיץ את הצבא בגין פניית הרמטכ"ל. הוא רואה את העולם דרך פריזמה אישית צרה, שבה בנט הוא יריב פוליטי מסוכן, המאיים על כיסאו. פחות חשוב לו שבנט מתאים לתפקיד "פרויקטור קורונה". אבל לנתניהו יש סדר יום הפוך. הוא עושה הכל כדי לגמד את בנט, לפגוע בו ולחסלו — ולעזאזל הקורונה.

בספרו "הנסיך" אומר מקיאוולי, שמנהיג צריך "למצוא תחבולה שהאזרחים יהיו צריכים לממשלתו בכל עת ובכל שעה ובכל התנאים, כי רק אז יהיו נאמנים לו". וכך בדיוק פועל נתניהו. הוא מופיע בטלוויזיה לבדו, בלי שר בריאות, בלי שר אוצר ובלי השר הממונה על הצבא, ומדווח איך הציל את בני האדם היום, ואיך יציל מחר. הוא רוצה שיפנימו את הרעיון שבלעדיו הם אבודים, צאן בלי רועה.

נתניהו לא רק מתעלם מהאינטרס של בני האדם, בימי הקורונה הוא סתם מסכן את חייהם עבור הימלטותו מאימת הדין ובשביל הישרדותו בשלטון עד קץ הימים, או עד שבנט ייצא לפנסיה.