בעקבות החלטת ממשלת ישראל החלו החיים בישראל לחזור אט אט למסלול של שגרה ונורמליות. לאחר שבנימין נתניהו, הודיע על הקלות — קודם שאושרו כדין בישיבת ממשלה, כשהוא הופך את השרים לחותמת גומי או להקת מעודדות — הגיב הציבור בישראל ביציאה לחנויות ובחזרה הדרגתית למקומות העבודה.

הממשלה הזהירה שהצעדים הפיכים וההגבלות יוטלו שוב בהתאם למצב התחלואה בנגיף הקורונה, אך המגמה ברורה.

בנסיבות אלו, גם על מערכת המשפט לשוב בהקדם לעבודה סדירה ומלאה במידת האפשר. עם התפרצות מגפת הקורונה וההכרזה על מצב חירום היה שר המשפטים, אמיר אוחנה, ראשון השרים שהזדרז לפעול, ובאופן מעורר חשד הורה להקפיא את עבודת בתי המשפט, ימים אחדים לפני שהיה אמור להיפתח משפט בנימין נתניהו. בהמשך התברר, שהדבר נעשה בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ומנהל בתי המשפט, יגאל מרזל. הכרזת מצב החירום המיוחד בבתי המשפט הוארכה עד 10 במאי.

בתי המשפט פועלים במתכונת חירום, ולכן חלק ניכר מההליכים האזרחיים והפליליים נדחים. הימשכות מצב החירום יוצרת עומס גדל והולך, שיתרגש על בתי המשפט כשישובו לפעול. בית המשפט העליון ממשיך לפעול, בעיקר בעתירות לבג"ץ. הדיונים המתקיימים בו — לרבות הדיון ששודר באחרונה, שעסק בתקנות המעקב הדיגיטלי של השב"כ והמשטרה אחרי אזרחים — מלמדים, שניתן להפעיל את בתי המשפט גם בתקופה זו, בהקפדה על כללי הריחוק החברתי.

לכל אלה יש להוסיף את הזכות היסודית, שעניינה גישת הציבור לערכאות המשפט. לא בכדי אין לממשלה סמכות להתקין תקנות לשעת חירום לסגירת בתי המשפט. האפשרות לקיים הליכים משפטיים היא זכות אזרחית יסודית. השעייתה בימי הקורונה, בצו שחתום עליו שר, היא פגיעה חמורה בזכות יסודית, שהיא המפתח למימוש כל יתר הזכויות, ונוסף על כך פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.

החייאת כלל התיקים המטופלים במערכת המשפט חיונית לחברה מתפקדת וכן לאכיפת החוק הפלילי. חשוב במיוחד המשפט של נתניהו, שהמועד כעת לפתיחתו הוא 24 במאי — כשבועיים לאחר תום ההכרזה הנוכחית על מצב החירום בבתי המשפט. יש לוודא, כי בתי המשפט ישובו לפעול בהקדם במתכונת מלאה, גם אם הדבר אינו תואם את האינטרסים של הנאשם מבלפור.