באמתלת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה הרשתה ממשלת ישראל לעצמה להשתמש בזרועותיה נגד האזרחים: לעקוב אחריהם ולאסוף מידע עליהם, לכאורה כדי לאתר מי שחשודים כחולים או כנשאים, תוך כדי רמיסת הזכות לפרטיות. כצפוי, מרגע שהקו האדום נחצה, קשה להחזיר את המצב לקדמותו.

זירת המלחמה בקורונה היא שדה אזרחי. זה היה רק עניין של זמן, עד שבמל"ל התחילו לתהות, עד כמה תועיל בלימת מגפת הקורונה בשעה שגוברת התסיסה החברתית בעקבות ההחמרה במצב הכלכלי, הנפשי והבריאותי של האזרחים. כבר לפני יותר משבועיים דנו שם באפשרות להתפתחות מרי אזרחי ובמניעת התקוממות נגד הרשויות. בין היתר נשאל, כיצד יש "לבלום מבעוד מועד סיכונים העלולים להביא לתסיסה חברתית רחבה", העשויה להביא למחאות נגד הממשלה ומוסדות השלטון בישראל.

מתברר, שקצינים וחיילים באחת מיחידות האיסוף המסווגות באגף המודיעין של צבא ישראל (אמ"ן) אספו וניתחו נתונים לטובת צוות שמינה מל"ל, שהמליץ בין היתר להקים "מערך תודעה" למניעת התפתחות מרי אזרחי. עוד הוכחה לכך, שכשמתחילים להשתמש באמצעים המשמשים את ישראל "להילחם באויביה", מתחילים לחשוב על האזרחים כמסוכנים לישראל.

כדי למנוע התקוממות אזרחית עלתה הצעה, שמשרדי הממשלה יקימו צוות, שיהיה אחראי לתודעה ומדידת "מצב הציבור" ויעסוק בהגברת התודעה של "סירה אחת", "טיפול שווה", "גורל אחד" ו"אחריות משותפת" בחברה. מדובר בפארסה. במקום להתעסק בתודעת האזרחים, יש להקצות תקציבים ומשאבים שעשויים למנוע תסיסה חברתית. יותר ממיליון ורבע ישראלים הצטרפו למעגל האבטלה, עסקים נסגרים, זקנים נמצאים בבידוד, הילדים בבית, והמשק בדרך לאסון. אלו בעיות אמיתיות, הדורשות פתרונות אמיתיים, ולא נוסחאות "ניו אייג'" לשינוי התודעה.

צדקו אלה שנזעקו כשגילו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל אישור לעקוב אחר אזרחים באמצעים המשמשים להגן על האזרחים. צדקו מי שהתריעו על המדרון התלול, שישראל יכולה להידרדר אליו.

המסר של האזרחים לממשלה צריך להיות חד משמעי: צאו לנו מהטלפונים ומהתודעה. על זרועות הממשלה להפסיק לעקוב אחר האזרחים ולחשוב עליהם כעל אויבים פוטנציאלים, ולהתחיל לעבוד בשבילם ולהצדיק את שכרם, הממומן מכספי הציבור.