במסגרת "הפריווילגיות" השמורות לנאשם בפלילים המשמש במקביל כראש ממשלה, ניצל בנימין נתניהו את מסיבת עיתונאים על מגפת הקורונה, כדי לשלוח איום לבג"ץ בעניין ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.

"ההסכם בינינו לכחול לבן נבנה בקפידה, בזהירות רבה מאוד, באחריות רבה מאוד, וערעור שלו יכול להגדיל את הסיכוי שניגרר לבחירות רביעיות. מקווה שבג"ץ לא יעשה את זה". כך, ללא הנד עפעף, הבהיר לשופטי בית המשפט העליון את גבול סמכותם האמיתית.

כל יום שעובר מספק הוכחה נוספת למצב המעוות שבו נמצאת ישראל, בשל העובדה שנאשם בפלילים עומד בראש הממשלה ומועמד להרכיב את הממשלה הבאה. פגישת העדכון המדוברת בלשכת ראש הממשלה היתה הפעם הראשונה שבה הורשו עיתונאים לשאול שאלות בנושא הקורונה, עם תום ההצהרות המיוחדות. אין זה מקרי כמובן שנתניהו מצא לנכון להפגין לפתע "נדיבות" כלפי התקשורת, ולענות על שאלות כמתבקש מראש ממשלה בשעת משבר.

נתניהו יזם את השאלות כדי לנצל את ההזדמנות להעביר את המסר לצוות המורחב של 11 שופטי הבג"ץ, הסבורים, לדעתו בטעות, שיש בידם החופש לבצע את מלאכתם ולחרוץ דין. "בדמוקרטיה, העם קובע מי יוביל את העם", הטיף נתניהו לבג"ץ על דמוקרטיה, והדגיש ש"יש רוב עצום בכנסת שרוצה את זה, וכך צריך להיות".

נתניהו ממשיך לחתור תחת הלגיטימיות של הרשות השופטת לשפוט אותו, כאילו היה מורם מהציבור. מדובר, שוב, בדמגוגיה זולה ומסוכנת, שמתעלמת מהפיל שבחדר: הסיבה היחידה שבית המשפט התכנס מלכתחילה לדון בעניינו, ושנשקלת "התערבות בדבר הבסיסי הזה", היא עובדת היותו נאשם בפלילים, בעבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. לפני שהוא מטיף לשופטי בג"ץ על דמוקרטיה, מוטב שיכבד בעצמו את החוק.

למרות האיומים, הודיעו הליכוד וכחול לבן לבג"ץ כי תיקנו את הסעיפים בהסכם שמהם הסתייגו השופטים: תקופת ההקפאה של המינויים הבכירים בשירות המדינה תקוצר ל–100 יום במקום שישה חודשים, ולא תיאסר חקיקה בנושאים שאינם קשורים לקורונה.

עובדה היא, שהרעל שמפיץ נתניהו לא פחות מסוכן מנגיף הקורונה שהנאשם בפלילים ניצל אותו לרעה על מנת לסחוט עוד זמן.