היועץ המשפטי לממשלה של ישראל, אביחי מנדלבליט, נמצא על הכוונת של בנימין נתניהו. אחרי שכנופיית נתניהו צלחה את משוכת בג"ץ, היא דוהרת אל היעד הבא במסע הדה־לגיטימציה של מערכת המשפט, שהעזה לחקור ולהאשים, ומתעתדת לפתוח ב–24 במאי את המשפט של יחיד הסגולה בעיני עצמו, נתניהו.

שופרי הימין קוראים בקולי קולות למנדלבליט להתפטר, או לכל הפחות להשעות את עצמו, כמסקנה נגזרת מאליה של עלילת הדם הנושנה, שאת חומריה הם ממחזרים מפעם לפעם לצרכים הפוליטיים של נתניהו. לפיה, מנדלבליט שיבש את החקירה ב"פרשת הרפז".

באחרונה פורסמו ציטוטים מתוך שיחות, שנאסרו לפרסום, בין מנדלבליט לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, והם הציפו שוב את "פרשת הרפז". פרשה, שהימין מנסה למתג מחדש כ"פרשת מנדלבליט", לא פחות. שר המשפטים, אמיר אוחנה, שמונה במיוחד בידי נתניהו כדי להוביל את המתקפה נגד מערכת המשפט, מיהר למלא את תפקידו: הכפיש את המערכת שהוא מופקד עליה, הודיע שייפגש עם מבקר ישראל, מתניהו אנגלמן — גם הוא מונה בידי נתניהו רק בזכות חוסר התאמתו לתפקיד וכדי להבטיח שלא ימלא את תפקידו כהלכה — ויבקש ממנו לבדוק את הדברים ואף ישקול להקים ועדת חקירה ממלכתית. במקביל האשים גם את הפרקליט לשעבר שי ניצן בכך שפעל בניגוד לחוק כשנכנס למייל המשרדי שלו לאחר פרישתו.

אין דרך להבין את המתרחש בישראל בכל הזירות שלא דרך העדשה של משפט נתניהו. אין קו אדום שנתניהו יסרב לחצות, או אמצעי שיהיה בעיניו פסול לשימוש כדי למלט את עצמו מדין. אין אדם חסין מפני ההסתה שלו, ואין ערך, מוסד או זרוע שלטונית המוגנים מפני דריסה מוחלטת שלו ושל כנופייתו.

ישראל נהפכה לבת ערובה בידי מואשם חסר מעצורים. קשה שלא להתפלץ לנוכח העובדה, שבני גנץ בחר להתעלם לא רק משותפיו ורבים מבוחריו, אלא בעיקר מהמציאות המושחתת, שישראל מבוססת בה.

"זו לא תהיה ממשלת החלומות שלי", אמר גנץ בהתייחס בעיקר לגודלה, וביקש להתמקד בכך שזה לטובת ישראל. מוטב לגנץ להפסיק לחלום. עליו להתעורר משנתו ולהבין, שהוא צועד היישר לתוך מלכודת שטמן לו נתניהו.