ביקורו החטוף של שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, בישראל מעורר תמיהה. לבד מן המחמאות שהעניק לבנימין נתניהו ערב כינונה של הממשלה החדשה, דווח כי הוא דן עמו על איראן, על שיתוף הפעולה במאבק נגד הקורונה ועל הסיפוח הצפוי בגדה. שני הנושאים הראשונים אינם מחייבים ביקור מיוחד. סיפוח הבקעה וחלקים מן הגדה, לעומת זאת, מחייב הבהרות מדויקות שלא ישאירו מקום לפרשנויות.

שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, הבהיר אמנם שהממשל האמריקאי יכול להיערך לסיפוח בתוך שבועות ספורים, אבל הוא גם סייג את המהלך בצורך לנהל מו"מ עם הפלסטינים, על פי העסקה של טראמפ. פומפאו עצמו אמר במסיבת עיתונאים בחודש שעבר, כי "הסיפוח הוא החלטתה של ישראל", ואילו שליחו של טראמפ למזרח התיכון, חתנו ג'ארד קושנר, הסביר כי מה שהוסכם בין ארה"ב לישראל הוא שתוקם ועדה משותפת, שתדון במפת דרכים מסודרת. כל אלה רחוקים מלהבהיר אם ארה"ב מעודדת או מסתייגת מסיפוח חד־צדדי.

ההערכה הרווחת היא שהממשל האמריקאי יתמוך בכל החלטה שיקבל נתניהו, בין אם היא תהיה במסגרת עסקת טראמפ ובין אם לאו, לא רק בשל מחויבותו של טראמפ לנתניהו, אלא משום שהוא מבקש לגייס לצדו את הימין האמריקאי ובעיקר את תמיכת האוונגליסטים לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו בחודש נובמבר.

שיקוליהם של טראמפ ופומפאו אינם מחייבים את הציבור בישראל, או את מפלגת כחול לבן, שהצטרפה לממשלה בתואנה שהיא תשמש בלם של שפיות מול טירוף המערכות שמחוללים נתניהו ושותפיו מימין. הנזק העצום שצפוי מסיפוח חד־צדדי של חלקי הגדה כבר נראה לעין, עם הודעתן של מדינות האיחוד האירופי על כוונתן לדון בהטלת סנקציות על ישראל.

ואולם, תגובה בינלאומית חריפה, או קרע עמוק ובלתי הפיך עם ירדן, הם רק חלק מהפירות הרעילים שיניב הסיפוח. חשוב מהם הוא ריסוק כל סיכוי למו"מ מדיני עם הפלסטינים בעתיד, על בסיס פתרון שתי המדינות לשני העמים, גם כאשר יתחלף נתניהו, וכן הצבת מכשול בלתי עביר בפני כל ממשלה עתידית.

אין לצפות מנתניהו שיחזור בו מן הדהירה להרחבת הכיבוש של ישראל בדרך בלתי חוקית, אבל על שותפו גנץ להציג עמדה חד־משמעית ולהבהיר לפומפאו כי סיפוח הוא סכנה קיומית לישראל.