למרות צמצום ניכר ומתמשך במספר הנדבקים החדשים בנגיף הקורונה, ממשלת בנימין נתניהו החמישית נחושה שלא לזנוח את האמצעים המיוחדים המצויים בידיה, שהשימוש בהם הוצדק בנסיבות המיוחדות ששררו עם פרוץ המגפה. הממשלה אינה מתכוונת לוותר על ההזדמנות שניתנה לה לפגוע בפרטיות האזרחים.

באחרונה, הפיץ משרד נתניהו תזכיר חוק, שיאפשר לשב"כ להשתמש בכלים מתוחכמים שיש בידיו, שנועדו לאיסוף מודיעין על פעולות בשטחים הכבושים, כדי לעקוב אחר נתוני מיקום ותנועה של חולי קורונה — פעולות שבוצעו עד כה באישור צו חירום. יוזמה זו מצדיקה את החששות שהתעוררו בעקבות התרת הרסן בכל הקשור למעקב אחר אזרחים.

כל תרחיש במסגרת המאבק במגפה מצדיק, לגישת ממשלת נתניהו, שימוש באמצעי המעקב שבידי השב"כ. לגישתה, אם תהיה עוד התפרצות, שתביא לקפיצה בעקומת ההדבקה, ודאי שיהיה בכך צורך, וכך גם במצב הנוכחי, המבטא מגמה של חזרה לשגרה והסרה הדרגתית של ההגבלות במרחב הציבורי. האיום בגל שני של הקורונה וחוות דעת אפידמיולוגיות משמשים כתירוץ מושלם לחקיקה, שתהיה למעשה פגיעה בפרטיות ומתן יד חופשית לעקוב אחר אזרחים.

על פי נוסח ההצעה, הממשלה תהיה רשאית לחדש את השימוש באמצעים הללו בכל פעם שיתעוררו נסיבות שיצדיקו זאת. אין להתרשם מכך שהחוק יחוקק כהוראת שעה, שכן בישראל טבעה של חקיקה זמנית הוא, שהיא נהפכת לקבועה. גם אין להתרשם מההתניות וההסתייגויות בנוסח הצעת החוק, שכן קביעתן עשויה להיות שרירותית ובלא כל פיקוח.

אם החוק יחוקק, הוא יעניק לממשלה חופש בלתי מוגבל להורות לשב"כ לעקוב אחר האזרחים בכל עת שתמצא לנכון. סכנת השימוש לרעה בחוק והרחבתו לתכליות נוספות היא מוחשית. לא זו בלבד שהאזרחים יהיו חשופים למעקב של השב"כ, החוק גם יעניק למשרד הבריאות את הזכות לשמור את הפרטים שנאספו במשך 60 יום, "לצורך תחקיר פנימי". בחסות החרדה הציבורית מפני התפשטות המגפה והפחד מפני גלים נוספים שלה הממשלה מבקשת להגדיל את ארגז הכלים שלה ולהרחיב את חופש פעולתה.

מדובר בערעור האיזון בין כוח המשטר לבין זכויות האזרחים. איום הקורונה, חמור ככל שיהיה, איננו אירוע ביטחוני, והטיפול בו מוכרח להיות מוגבל לאמצעים אזרחיים.