בחסות המאבק בקורונה ובטענת הפחד מפני איום "הגל השני", ממשלת נתניהו־גנץ מנסה לנכס לעצמה סמכויות חקיקה דראקוניות שיפגעו פגיעה אנושה בזכויות אדם. הממשלה מקדמת חוק המבקש להעניק לה סמכויות מיוחדות, במקום תקנות שעת החירום שעתידות לפקוע. מדובר בהצעת חוק שנוסחה פוגע לא רק בזכויות יסוד, אלא גם בעקרון הפרדת הרשויות.

תקנות שעת החירום, שהותקנו במהירות עם פרוץ מגפת הקורונה, גרמו לפגיעה חריפה בזכויות יסוד — חופש העיסוק, חופש התנועה, פגיעה באוטונומיה של הפרט, חופש ההפגנה, הזכות לחינוך ועד חופש הדת והפולחן. חוקי היסוד מגבילים את תוקפן של תקנות שעת החירום מסיבה זאת בדיוק — כדי שלא להעניק לממשלה סמכויות אלא לפרק זמן "חירומי" קצר, וכדי שלא לאפשר פגיעה עמוקה בזכויות מעבר לזמן המיידי הנדרש.

מעבר למגבלות המוכרות היטב מתקופת הסגר, החוק מבקש לאפשר לממשלה להסמיך שוטרים, ופקחים שאינם שוטרים, להיכנס לבתים פרטיים ללא צו ולאכוף את התקנות בתוכם, תוך שימוש בכוח. אלו דברים שמעולם לא היו עוברים את מבחן החוקתיות. הממשלה גם תוכל לקבוע עבירות ללא אישור הכנסת. כל זאת בניגוד לרעיון הפרדת רשויות, שלפיו הסדרים מהותיים צריכים להיקבע על ידי הרשות המחוקקת ולא המבצעת. בנוסף, השר הממונה על החוק יהיה ראש הממשלה.

תזכיר החוק מסמיך את הממשלה להתקין תקנות ומקנה בידה אפשרות להמשיך ולקבוע הסדרים הפוגעים בחופש התנועה, בחופש ההפגנה, בחופש ההתאספות ובאוטונומיה של הפרט, נוסח תזכיר החוק אמנם מציע להגביל את תוקף התקנות שפוגעות בזכויות הפרט, אולם התזכיר אינו קובע קריטריונים לפגיעה בזכויות הפרט. בנוסף החוק אינו קובע מהם הקריטריונים לירידה או לעלייה בתחלואה, וכך למעשה משאיר פתח לממשלה לקבוע מהו מצב חירום.

כך מתנהגת ממשלה צינית שאיבדה את הבלמים ומנסה לצבור עוד ועוד כוח, במקום לשרת את הציבור ולשמור על זכויותיו. כך נראית ממשלת משטרה. על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להבהיר לממשלה שאסור לה להפקיע סמכויות. בני גנץ חייב להפעיל את זכות הווטו שלו ולפעול לגניזת הצעת חוק דורסנית זו.