הגזענות נגד שחורים אינה ייחודית לארצות הברית; בפתח תקוה טורקים את דלתות מוסדות החינוך בפני ילדי העובדים הזרים. העירייה ממשיכה לזלזל בחוק, במשרד החינוך, בבית המשפט ובזכות של ילדים לחינוך, וגם בישראל בכלל, המחויבת על פי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שהיא חתומה עליה, להכיר בזכויות של ילדי זרים.

עיריית פתח תקוה שוב מונעת מילדים של מבקשי מקלט להירשם לגנים ולבתי הספר בעיר. לדבריהם, העירייה אינה משבצת את ילדיהם למוסדות החינוך אף על פי שהליך ההרשמה למוסדות החל בינואר. ילדים ישראלים קיבלו שיבוץ למוסדות החינוך לשנה הבאה, ואילו הילדים האריתריאים טרם שובצו.

כרגיל, התירוצים הם ביורוקרטיים: זה עניין של זמן, חסר טופס, נדרשת בדיקה. אלא שמבקשי המקלט הגישו לעירייה את המסמכים להוכחת מקום המגורים שלהם במועד, וממילא רבים מהילדים הללו כבר מוכרים לעירייה.

אין זו הפעם הראשונה שעיריית פתח תקוה מתעמרת בילדים של עובדים זרים על לא עוול בכפם. גם בשנה שעברה ניסתה העירייה למנוע מ–135 מהם להירשם לבתי הספר. העירייה היתה בוודאי מצליחה בכך, אלמלא פסיקת בית המשפט המחוזי בלוד.

בית המשפט חייב את העירייה לרשום את הילדים ואף האשים אותה בביזוי פסק הדין כשלא עמדה בלוח הזמנים של מילוי ההנחיה. "ההתנהגות של העירייה חסרת רגישות, זו אוכלוסייה מוחלשת", נזפה בַעירייה השופטת ורדה מרוז והוסיפה, כי "העירייה לא פתחה את הדלת כמו שצריך, הם לא בחרו להיות מהגרים או פליטים".

אין מקום לפרשנות של החוק הישראלי בעניין זה. חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2000 קובע, כי חוק חינוך חובה חל על כל ילד מעל גיל שלוש הגר בישראל יותר משלושה חודשים, בלא קשר למעמדו בישראל או לאופן רישומו במרשם האוכלוסין. הוראה זו חלה גם על ילדי זרים בגיל חינוך חובה השוהים בישראל, בלא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם.

על שר החינוך, יואב גלנט, להתערב לאלתר ולהורות לעיריית פתח תקוה לציית לחוק, לשבץ ולרשום את ילדי הזרים לגנים ולבתי הספר. גזענות היא גזענות, בין שהיא מתרחשת בארה"ב ובין בישראל, בין שהיא מתפרצת באלימות של שוטרים נגד אזרחים, או במניעת חינוך מילדים.