מי שצפה בפתיחת משפטו של נתניהו עשוי היה להתרשם, שעוד רגע יקומו כל גייסות הימין ויפתחו במלחמת אזרחים בעבור הקיסר האל בנימין נתניהו. במתקפתו על מערכת המשפט נתניהו צועד עם חופן פוליטיקאים. הציבור לא שם.

סקר שנערך עבור מכון "זולת" למחקר וחשיבה חושף ששני שלישים מהישראלים חושבים שצריך לחזק את מערכת המשפט. רק שליש העדיף להגביל אותה. אין גייסות ואין צבא, רק פוליטיקאים שהונו את מצביעיהם, ומתארים עתה את שלטונם כ"רצון הציבור", ולצדם תקשורת שהתמכרה לאשליית "הציבור ימני" ומוכרת אותה בשמחה.

זו תקופה שחושפת רבים בקלונם ומגלָה כמה גמיש עמוד השדרה שלהם. לעתים עולה התהייה אם עמוד שדרה כזה היה שם מלכתחילה. מדכא לראות כיצד התקשורת בולעת על את סיפור "הציבור נגד בתי המשפט". מצעד של פוליטיקאים שתלויים בנתניהו אומרים באולפנים את הדברים המופרכים ביותר, ואיש לא סותר אותם. השקרים הבוטים ביותר נאמרים בפניהם של עיתונאים רציניים, והם עוברים לשאלה הבאה. אין מופרך. הכל דעות. מערכות החוק רודפות את נתניהו כי הוא ימני? מעניין.

ובהצגה הזו, גנץ נהפך לשחקן ראשי. לאחר הכניסה לממשלה, נותרה לו רק תקווה אחת להציע לציבור, לא גדולה מדי. הישראלים למדו להסתפק במועט: גנץ ימתן את נתניהו. הממשלה החדשה לכל הפחות תחליש מעט את ההרעשה הבלתי פוסקת על מערכות אכיפת החוק. תחילת המשפט גילתה שגם לתקווה הזו, למפלגת מיתון, אין בסיס. להסתפק במועט למדו הישראלים, אך טרם למדו שלא לצפות. לא רק שגנץ לא ממתן את נתניהו, הוא נעשה בן ערובה שלו מרצון, כלוא בפחד ממערכת בחירות נוספת. הוא לא יאמר מלה. אולי יפלוט איזו "לא ראוי" מעומעם. הוא מיהר למחוק את סרטוני הקמפיין שלו, שלא תיעשה השוואה בינו לבין המועמד ההוא, שהבטיח להיות נציג השפיות ושלטון החוק.

נתניהו משוכנע שדבר לא יכול עוד להזיק לו. לכן הוא יכול להתעקש על בניית מעון חלופי בעבורו, כשמיליון בני אדם מנסים להבין איך לשלם שכר דירה. הוא עמוד ליד שולחן הממשלה הענק, וחייך לממשלת הגמדים שהוא עומד בראשה. אבל גם לכוחם של שקרים יש גבול. לצד נתניהו עומדים כמה פוליטיקאים, ועיתונאי חצר.