ל"חוק ההסדרה", שבוטל על ידי בג"ץ, קראו באופן בלתי רשמי בשם "חוק הגזל". קשה לחשוב על כינוי ממצה יותר לחוק, שכל מטרתו היתה "להסדיר" חוקית גניבת אדמות פלסטיניות. היה צריך שבג"ץ יסיר את הכתם האנטי חוקתי הזה מספר החוקים. בימים אלה, כשנאשם בפלילים עומד בראש הממשלה הישראלית, שהוקמה רק הודות להונאת מצביעים המונית והיא זוממת לספח שטחים, אין זה מובן מאליו.

בג"ץ לא אמר דבר שהמחוקקים לא ידעו. כל הדיוט מבין, שמדובר בחוק מפלה, שהכשיר גזל של אדמות פלסטינים בידי יהודים. חברי הכנסת שקידמו את החוק לא היו צריכים את ההסברים של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, כדי להבין שהם מחוקקים חוק, ה"פוגע בזכות לקניין ובזכות לשוויון ולכבוד של הפלסטינים" ומייצר "אפליה בין תושבי האזור הישראלים לתושבים הפלסטינים". אלו אינן תופעות לוואי של החוק, אלא המטרות המוצהרות שלו. החוק גוזל, פוגע ומפלה ביודעין.

היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי לכנסת והיועץ המשפטי לוועדת החוקה הבהירו למחוקקים שהחוק איננו חוקתי. למרות הכל אושר החוק במליאה בקריאה שנייה ושלישית ב–2017.

המחוקקים לא פעלו מתוך אי־ידיעה, אלא מתוך בצע נדל"ן. הואיל וברור להם שמדובר בחוק בלתי חוקי בעליל — המתיר ליהודים לגנוב אדמות מהפלסטינים — נדרשה במקביל חקיקה משלימה, של "פסקת התגברות", שתמנע מבית המשפט לפסול חוקים רק מפני שאינם חוקתיים.

הימין מבקש לקשור את ידי בג"ץ על ידי פסקת ההתגברות כדי לממש את כל מאווייו הנפשעים: לגנוב, לגרש, להפלות, לספח ולא לאזרח.

נתניהו עצמו מתנגד לחוק. הוא יודע, שהחוק מסבך את ישראל עם בית הדין הבינלאומי. בנוסף, החוק פוגע בתאוות הנפש הקפיטליסטית שלו: זכות הקניין. בתחילת הדרך אף פעל נתניהו לסיכול החוק. אלא שבשלב כלשהו חישב כנראה, שעדיף לו לתת לבג"ץ לעצור את המתנחלים, וכך להרוויח פעמיים: כשיתמוך בחוק יזכה לאהדת הימין, וכשבג"ץ יבטל את החוק — יזכה לשסות את הימין בבג"ץ.

יהיה ניסיון של הימין לנסות לעקוף את הפסיקה. בני גנץ ואנשיו, שהצטרפו לממשלה בטענת הניסיון לבלום מבפנים תהליכים לא תקינים, מוכרחים למנוע מהכנסת להתגבר על בג"ץ.