"אנחנו חיים במציאות מטורפת, שבה נאשם בפלילים יושב במעון עם אבטחה, ואנחנו נעצרים כי לא עמדנו בתנאי הפגנה". כך אמר מנהיג "מחאת הכיסאות", אמיר השכל, עם שחרורו ממעצר. קשה לחשוב על תיאור מדויק יותר של מציאות האבסורד הישראלית.

השכל נעצר עם שישה איש, שהפגינו מול מעון נתניהו בהפגנה בת מאות משתתפים. חלק מהמפגינים עמדו על הכביש, מה שלדברי המשטרה הוביל למעצרים. אלא שאפילו המשטרה כבר הודתה, שהשכל עצמו לא ירד לכביש. רוח המפקד החדש מבשרת, שכך ייעשה למי שמפגין נגד בנימין נתניהו.

השכל ושני מפגינים אחרים שוחררו בלא תנאים מגבילים. כל זאת לאחר ששופטת בית המשפט דחתה את בקשת המשטרה להוציא נגדם צו הרחקה מעיר הקודש. השופטת הבהירה את המובן מאליו: הזכות להפגין היא זכות יסוד ובקשת המשטרה היא בבחינת "סתימת פיות".

השופטת גם ביקרה את התנהגות המשטרה, ואולם לצד הביקורת המוצדקת — אין לנתק מעצרים אלה מהקשר הרדיפה הפוליטית, שנתניהו מנצח עליה בעזרת מערך הסתה רב זרועות.

לצד הפרקליטות והתקשורת סימן מערך זה גם את המשטרה כיעד. המשטרה נתונה תחת מתקפה שיטתית של נתניהו ושליחיו רק כי העזה לפתוח בחקירות נגדו ולהמליץ על העמדתו לדין. המשטרה נדרשת לעצור מפגינים, המוחים נגד ראש ממשלה נאשם בפלילים, המנסה להימלט מדין בין היתר על ידי הסתה נגדה ונגד מי שעמד בראשה עד לא כבר, המפכ"ל רוני אלשיך.

זאת ועוד, באחרונה מינה נתניהו את אמיר אוחנה לתפקיד השר ל"ביטחון פנים", כדי שיטיל מורא על המשטרה בשיטות שנקט במשרד המשפטים. כל זאת בשעה שלמשטרה אין מפכ"ל קבוע — לא במקרה — שהיה יכול לעמוד בלחץ המופעל מלמעלה.

אין בכך כדי לפטור את המשטרה ממחדליה, ואולם הכתובת העליונה להשחתת המידות היא נתניהו. באחרונה הוא אף ניצל את ישיבת הממשלה כדי לגנות את המפגינים: "זו לא מזכותו של צד אחד להחליט שהוא בעד שלטון החוק ולהפר אותו ברגל גסה בזמנים אחרים", אמר. נתניהו, המפר ברגל גסה את שלטון החוק בטענה לאכיפה בררנית, מרשה לעצמו להטיף בעד כיבוד שלטון החוק. זהו עוד עיוות בסדרת עיוותים, המובילים לאותה המסקנה: נאשם בפלילים אינו יכול לכהן כראש הממשלה.