הגירעון בתקציב ישראל ביולי זינק ל–7.2%. עד סוף השנה הגירעון צפוי לטפס ל–13%. זהו אחד משיעורי הגירעון הגבוהים ביותר, והוא גם אחד הבעייתים ביותר, בגלל הרכב ההוצאה של ממשלת ישראל.

לא רק שהממשלה מוציאה כספים רבים, היא גם מוציאה אותם על מטרות לא ראויות — מענק פסח, מענק לכל אזרח, ואולי גם מענק חגים בדרכו — ובה בעת היא איננה מוציאה אותם על מטרות נדרשות. עד רגע זה אין לישראל תקציב מאושר, והיא לא התחילה להוציא כספים על תוכנית להאצת הצמיחה במשק.

מדובר בשילוב קטלני. גם מדינות אחרות הגדילו מאוד את הוצאותיהן בעקבות משבר הקורונה, ונכנסו לגירעונות גדולים. אבל הן עשו זאת במסגרת מאמץ מנוהל היטב להשתלט על התפרצות הנגיף, ובכללו פותחה בהן גם תוכנית כלכלית להתמודדות עם נזקי המגפה: תמיכה באוכלוסיות שנפגעו ממנה, והשקעה שמטרתה להתניע צמיחה מחודשת. בישראל לא עושים לא את זה ולא את זה. התפרצות הנגיף איננה נבלמת, אין תוכנית כלכלית שתיתן תקווה ותאפשר היחלצות מהמשבר — אפילו אופק אין למי מהתרחישים האלה, וזאת בגלל האיום המתמיד על יציבותה של הממשלה.

התוצאה היא פזרנות מסוכנת, שמחירה צפוי להיות כבד ולהתגלם בדירוג האשראי של ישראל — ומתוך כך ייגבה מחיר כבד גם מהיציבות הפיננסית שלה. ישראל, שאין לה לא תקציב ולא תוכנית האצה — ושמסיבות של אינטרסים פוליטיים צרים ראש ממשלתה עומד לגרור אותה לבחירות בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי חסר תקדים — לא תקבל אמון רב מהשווקים.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי "מבחן השווקים אינו עוסק רק בפרמטר מספרי זה או אחר, כמו יחס החוב־תוצר או הגירעון, אלא גם בדרך שבה ממשלות ומדינות מתנהלות ומקצות את המשאבים התקציביים בעת המשבר. בהקשר זה כדאי לזכור שלא ניתן למתוח את הגירעון ללא גבול". הבעיה של ישראל היא הדרך שבה ממשלתה מתנהלת ומקצה את המשאבים הנתונים בידיה, ולא רק הגירעון עצמו — ועל כן ישראל נתונה בסכנת משבר פיננסי חמורה יותר.

אזהרתו של נגיד בנק ישראל נועדה לאוזניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו — אבל אלו כרויות תמיד לקול הפנימי שלו, שאיננו מחויב אלא להישרדותו האישית.