התמודדות עם מגיפה רחבת היקף כמו הקורונה מחייבת פעולה בשלוש חזיתות: בחזית הבריאותית מול מחלה קשה ובלתי מוכרת, בחזית הכלכלית מול הפגיעה הקשה בצריכה ובייצור, ובניית אמון של האזרחים בהנהגה.

אבל ממשלת ישראל נחלה כישלון בשלוש החזיתות.זה מחייב להתמודד עם עובדות היסוד של המגיפה, מפני המגיפה לא תיעלם מעצמה. רק שני דברים יגרמו לחיסולה: חסינות עדר או חיסון. חסינות עדר אינה סבירה בשל היקף התמותה הנלווה להדבקה בשיעור כה נרחב. על כן, הפתרון היחיד הוא חיסון, שפיתוחו לוקח זמן רב. כך קבעו ד"ר עופר קורנפלד ופרופ' ערן ישיב, שציינו כי המדיניות האפשרית היא ריסון של המגיפה וחיים לצדה, עד שחיסון אפקטיבי יהיה זמין. כל מדיניות ריאלית חיה בצלו של מושג אחד: מקדם ההדבקהR  כלומר מספר האנשים הממוצע שנשא מדביק. נתון זה חמקמק, אך בהתבסס על מודל אפידמיולוגי מוביל בספרות המדעית, מודל SEIR Erlang,  אנו מעמידים לרשות הציבור לינק שיתעדכן באומדנים הללו.

מערכת הבריאות הישראלית מתוחה עד קצה יכולתה. מספר המיטות לנפש הוא בין הנמוכים במדינות המפותחות. כיוון שכך, ועל מנת למנוע קריסה, ננקט בישראל סגר חריף במחיר כלכלי עצום, שמיועד היה לקנות זמן - אך זמן זה בוזבז לשווא: לא הוקם מערך אפידימיולוגי שמיועד לקטוע את שרשראות ההדבקה, מערכת הבריאות לא חוזקה ולא נבנתה תוכנית כלכלית מקיפה לתמיכה באזרחים שנפגעים מהמשבר. האמון הציבורי בראש הממשלה, שהיה נמוך מלכתחילה בשל העמדתו לדין בעבירות שחיתות קשות, נפגע עוד יותר מההנהגה התזזיתית.

עם הקמת הממשלה החדשה, פנה נתניהו לציבור בקריאה "תעשו חיים", והתפנה לדברים אחרים: החלת ריבונות בגדה המערבית, התמודדות עם משפטו הפלילי ופוליטיקה פנים קואליציונית. אלא שהמגיפה איננה קשובה לתעמולה פוליטית ברשתות החברתיות. מקדם ההדבקה, שהיה נמוך עקב הסגר, שב והרים ראש. תוך שבועות בודדים בא הגל השני, ללא מערך אפידימיולוגי מתפקד, ללא יתירות במערכת הבריאות, ועם אמון ציבורי אפסי.

 מה אפשר לעשות?

 אין ברירה אלא לנקוט במדיניות משולבת שנועדה למתן את הבחירה האכזרית בין בריאות לכלכלה. מינויו של פרופ' גמזו לפרוייקטור, הוא צעד, שמבוצע באיחור קטלני. התוכנית שהציג, קרי מערך חקירות אפידימיולוגיות, היקף בדיקות מורחב ותקנים נוספים, היא תוכנית נכונה, אם תבוצע כראוי.

בתחום הכלכלי, סגר מקיף נוסף אינו מתקבל על הדעת. גם הניסיונות לסגור ענפים המהווים מוקד הדבקה אבל אינם נושאים מחיר כלכלי כבד , או לסגור בסופי שבוע ייכשלו. דווקא דברים קונסטרוקטיביים יועילו יותר: תוכנית לפתיחת בתי ספר היא הכרחית, שכן סגירתם משבשת את שוק העבודה ומשביתה גם עובדים חיוניים וגם עובדים שיכולים להמשיך לעבוד מהבית. נדרשת התאמה, כך שעובדים יוכלו לעבוד בעבודות חלקיות מבלי לאבד את דמי האבטלה. יש צורך בהגדלה של עבודה מרחוק, פיצוי על סגר מרצון של עובדים מבוגרים ופגיעים, גם צמצום בהיקף ימי העבודה השבועיים. החידלון המנהיגותי בישראל יוביל אותה לעברי פי פחת.