חופש העיתונות הוא מהעקרונות הבולטים של חברה דמוקרטית. האו"ם מציין את 3 במאי מדי שנה כיום חופש העיתונות. בישראל קבע בעבר בית המשפט העליון שורת הגנות על העיתונות והעיתונאים.

הדמוקרטיה בישראלי נתונה בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, תחת מתקפה מצד גורמי שלטון ופוליטיקאים מושחתים. לחופש העיתונות שני פנים: לאפשר לעיתונאים למתוח ביקורת על השלטון, לצד הגנה על מקורותיהם. החופש של העיתונאים מתערער מדי יום כשהעיתונות מותקפת על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני ביתו ותומכיהם. כעת עומדת למבחן גם השמירה על המקורות העיתונאיים.

יחידת להב 433 של המשטרה עצרה לפני כמה ימים את העיתונאי העצמאי ליאור קופלוביץ', המכונה אישתון. אישתון, המנהל בלוג עצמאי ומפרסם בו תחקירים, נעצר בחשד שהטריד את החשבת הכללית במשרד האוצר לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שהעידה במשטרה בפרשת הצוללות.

על פי החשד, אישתון בא לביתה, הציג את עצמו כאיש מוסד ושאל אותה שאלות בנושא. בעקבות תלונה שהגישה נעצרו קופלוביץ' ובת זוגו, ושוחררו בתנאים מגבילים לאחר חקירה.

אלא שחוקרי המשטרה לא הסתפקו בכך וגם החרימו מחשבים ומסמכים מביתו בתל אביב. אישתון חוקר את הקשר שבין פרשת הצוללות למתווה הגז. בתחקיר שערך אסף מסמכים ושוחח עם מעורבים בפרשה. החלטת המשטרה לקחת את המסמכים ולעיין בהם פוגעת ברגל גסה בחיסיון העיתונאי שחל עליו ועל מקורותיו.

בית משפט השלום בראשון לציון דחה למחרת את בקשת אישתון להשיב לו את המסמכים והמחשבים. השופטת עינת רון קבעה, ש"יש לעיתונאי חסינות בעניין מקורות, אבל אין לו חסינות מפני ביצוע עבירות".

כשהמשטרה מחרימה מסמכים של עיתונאי, יכולת התקשורת למלא את תפקידה כראוי נפגעת אנושות. מי ירצה לשמש מקור, אם החיסיון אינו מובטח וניתן בקלות לפגוע בו?

פגיעה במקורות העיתונאיים יכולה להיעשות רק בלית ברירה וכשמדובר בחקירת פשעים חמורים דוגמת רצח, אונס או ריגול. אין זה המקרה של אישתון. על היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לשחרר את החומרים שנלקחו ממנו. גם על בית המשפט מוטלת החובה להגן על חופש העיתונות.