בניסיון להנשים את ממשלת נתניהו-גנץ הגוססת לעוד כמה חודשים, וועדת הכספים אישרה הצעת הפשרה במטרה ליצור מציאות תקציבית שתאלץ גם את הממשלה להבין איך היא מתמודדת עם המצב בו מצד אחד יש כסף למשרדי הממשלה, אך מצד שני אין תקציב מאושר.

לפי המקורות הישראלים יש נתק בין הדרגים המקצועיים במשרד אוצר לבין השר ישראל כץ שביקש לשלוט בתקציב, כאילו אין כנסת וממשלה, כאשר המחלוקות ניכרו גם בדיון בוועדת הכספים. עם זאת, מאחורי ההצעה של ח"כ מיקי זוהר להעביר את האחריות על התקציב לחשב הכללי רוני חזקיהו, עמדו בפועל רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר כץ שביקשו לנקום בממונה על התקציבים שאול מרידור.

הסכום שאושר כתוספת עומד על 11 מיליארד שקל. והשאלה האם מדובר בתוספת או בכלל בקיצוץ. הממשלה הוגבלה לתקציב ההמשכי שמתבסס על תקציב 2019 שאושר בכלל במרץ 2018 ועמד על 397 מיליארד שקל, בתוספת מדד המחירים - סך הכל 400 מיליארד שקל. אולם אם משרדי הממשלה היו רשאים להשתמש בתקציב בהתאם להתחייבויות ולצרכים שלהם, הם היו צריכים בכלל 415 מיליארד שקל. 

העברת הכסף עוברת תהליך לא שקוף או מסודר, תוך פגיעה במנהל התקין של הממשלה הנוכחית. כעת נדרש כץ להביא לאישור ועדת הכספים את התוכנית עד 7 בספטמבר מבלי שיהיה דיון רציני בוועדה או בין משרדי הממשלה . כץ מעדיף שהמסגרת הכללית תעבור דרך ועדת הכספים, אף שזה לא אושר.

אז השאלה היא האם כץ ייתן לאגף התקציבים לגבש את מדיניות התקציב, או שינסה לעקוף אותם. ברקע יצר הנקמה של חברי הליכוד, במרידור שהתנגד לחלוקת המענקים, ועל רקע החשד שהוא פגע בשר האוצר הקודם משה כחלון, כאשר התעקש לפרסם את נתוני הגרעון.

=הסכום שנקבע בוועדת הכספים, הוגדר כנמוך יותר ממגבלת התקציב, כלומר 412 מיליארד שקל. כמובן שלצד התקציב לא נעשו צעדים משלימים של שינוי מדיניות מס או חוק הסדרים שיכלול צעדים מחוללי צמיחה, למרות המשבר האדיר שפקד את המשק.

אישור התקציב שנדחה ל־23 בדצמבר, יהיה חסר משמעות. בתרחיש אופטימי, אם תקציב 2020 יאושר ולא תיערכנה בחירות, יתחילו הדיונים על תקציב 2021, כלומר דיונים לכמה חודשים ללא תקציב, וניסיון לאשר תקציב בחופזה ללא אפשרות לעשות מהלכים משמעותיים בחוק ההסדרים.