מספר המשוכנעים כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צריך להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הולך וגדל, הרי מדובר באינטרס ציבורי מובהק. נבצרות אינה שמורה אך ורק למצב רפואי קשה, כפי שהיה במקרה של ראש הממשלה אריאל שרון.

בית המשפט כבר עסק בסוגיה בעבר, כשנדרש לעתירה שהוגשה בניסיון לכפות על היועץ המשפטי אז לקבוע כי נבצר מראש הממשלה הנחקר אהוד אולמרט לשמש בתפקידו. השופטים קבעו, כי במקרים חריגים של חקירות פליליות, תפקודו של ראש הממשלה יפגע קשות ביכולת לנהל את החקירה והיועץ המשפטי ייאלץ להכריז על נבצרותו.

המצב כעת חמור שבעתיים: לא מדובר בחקירות אלא בשלב המשפט עצמו, וראש הממשלה עושה ככל יכולתו לחבל ביכולת לנהל נגדו את התיק הפלילי. נתניהו משקיע את עיקר מרצו בניסיונות להביא לדה־לגיטימציה של התביעה, המשטרה, ולעתים אף של בית המשפט שדן בעניינו. הוא משתמש במשאבים ציבוריים, בעיקר של דוברות ויחסי ציבור, כדי לנהל את ענייניו הפרטיים. הוא מסרב בעקביות לחתום על תצהיר ניגוד עניינים, אף שהבטיח זאת באמצעות בא כוחו לבג"ץ, בזמן הדיון בחוקיות ההסכם הקואליציוני וכהונתו כראש ממשלה תחת כתב אישום.

ניגוד העניינים החריף שבו נתניהו נמצא מונע ממנו לנהל את הממשלה, והדבר ניכר בחוסר התפקוד הכללי, ובעיקר בתחום המאבק בקורונה. התחלואה, מספר החולים הקשים והמתים — כל אלה עולים בהתמדה, אך לא מטופלים בגלל שיקולים לא ענייניים כמו שרידותו הפוליטית של ראש הממשלה, תאריכי ניהול ההוכחות וההפגנות בבלפור. טובת הציבור אינה שיקול שעומד לנגד עיני נתניהו, ולכן אמון הציבור והנכונות שלו לשתף פעולה עם צעדי הממשלה נמצאים בשפל חסר תקדים.

החוק קובע, שבמצב של נבצרות נכנס ממלא מקום ראש הממשלה (והיום, ראש הממשלה החליפי) לתפקידו, ולאחר 100 ימים הנבצרות הזמנית הופכת לקבועה, ואז תתפטר הממשלה. ככל שלא תוקם ממשלה אחרת במקומה, ייערכו בחירות. ואולם, יש לקוות שללא נתניהו המערכת הפוליטית תצא מהסחרור המסוכן שאליו נקלעה ותדע לטפל בבעיות שבאמת מטרידות את הציבור.