"לאכוף ביד קשה", כך הבטיח השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, אף על פי שהשר דיבר על "התקהלויות", מדובר במסר ברור, המכוון למפגינים נגד בנימין נתניהו.

אוחנה הבטיח אכיפה מחמירה יותר משהיתה עד כה על הפרת ההנחיות. "המוקד חייב להיות התקהלויות ופיזורים בכוח של התקהלויות. המשטרה עושה את זה גם בעבר, אבל היא תעשה את זה ביתר שאת". דבריו מעמידים בספק את אמינות הסגר ומניעיו ומחזקים את החשד, שהסגר נועד בין היתר לריסוק המחאה.

הקורונה זימנה לנתניהו תנאי חירום, שעל הנייר מצדיקים נקיטת אמצעים דראקוניים ופגיעה אנושה בזכויות יסוד. בגל הראשון הוחרגו ההפגנות מהמגבלות, ונתניהו עצמו תמך בכך, אך בהצעה הנוכחית הן לא הוחרגו. כל זאת למרות העובדה, שעל פי החוק שעבר בכנסת לאחר הגל הראשון, אסור למנוע מאדם לצאת מאזור מוגבל, כדוגמת במהלך סגר, לצורך יציאה להפגנה.

על פי ההצעה המעודכנת, יינתן להפגין רק במרחק של 500 מטר מהבית. זהו עלבון לאינטליגנציה: הממשלה מפחדת לאסור על ההפגנות כי היא יודעת שמדובר בנייר לַקְמוּס של הדמוקרטיה, ולכן מחביאה את האיסור מאחורי היתר מופרך להפגין ליד הבית.

אין זה הניסיון הראשון של אוחנה להשתמש בקורונה כדי לדכא את המחאה. ביולי התפרסמו הקלטות, שהוא נשמע בהן לוחץ על מפקד מחוז עיר הקודש במשטרה, לפעול נגד המפגינים, וידיד מודה שבמחאה ההמונית חולקו יותר דו"חות מבדרך כלל. בנוסף ניסה אוחנה להזיז את מוקד ההפגנות ואמר, שהוא מבקש "לאתגר" את פסיקת בית המשפט.

אלא שהפעם אפילו מ"מ מפכ"ל המשטרה, הביע בדיון את הסתייגותו מהגבלת ההפגנות. "המשמעויות לא פשוטות... לפזר הפגנה של אלפי משתתפים כרוכה גם בנפגעים", אמר. גם היועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך. אבל דוד אמסלם, בשם אדונו, האשים את אביחי מנדלבליט שהוא דואג להפגנות יותר מאשר לבריאות.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין, הציע "שאנשי המקצוע יכתבו את ההמלצות שלהם" וביקש ממנכ"ל משרד הבריאות, לגבש המלצות בנושא.

אלא שעל אדלשטיין, אוחנה ובעיקר על נתניהו להבין, שהמחאה נסובה בין היתר על הרוח האנטי־דמוקרטית הנושבת מכיוון בלפור.