בית המחוקקים הישראלי רשם בשבוע שעבר שפל חדש. יו"ר הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, החליט לבטל תוצאות של הצבעה חוקית שהתקיימה במליאה. כל זאת מפני שהתקבלה הצעת האופוזיציה, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט. הליכוד, מתברר, דמוקרטי רק כשמובטח לו רוב.

לטענת לוין, יו"ר הישיבה, ח"כ מנסור עבאס, התעלם מדרישת הממשלה, שהשמיע יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר, לקיים הצבעה שמית. בנוסף לא הודיע עבאס כיאות על קיום ההצבעה.

לוין עצמו השתלט על הדיון במליאה, הורה על ביטול ההצבעה וקיום הצבעה נוספת. את ההצבעה הנוספת, שבה הוסרה מסדר היום ההצעה להקמת ועדת החקירה — האופוזיציה החרימה.

"לא אאפשר לרמוס את תקנון הכנסת, המחטף בוטל", טען לוין, בלי שמץ מודעות עצמית או בושה. ההתנהלות של לוין היא הפרה ברורה של תקנון הכנסת, בסגנון המאפיוזי שאימצה באחרונה מפלגת השלטון. התנהגותו אינה מפתיעה; היא נמצאת בהתאמה מוחלטת עם עמדתו הבריונית בהתנגשות הקודמת בין בג"ץ לכנסת — לאחר שיו"ר הכנסת אז, יולי אדלשטיין, סירב לקיים את הוראת בית המשפט ולקיים הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש.

תקנון הכנסת קובע כי הצבעה שמית במליאה רשאים לדרוש רק 20 ח"כים, או הממשלה. ח"כ זוהר אינו יכול להיחשב כנציג הממשלה. מה עוד שאי אפשר לטעון שלא היה באולם נציג של הממשלה, כי השר דוד אמסלם נאם בטרם קוימה של ההצבעה.

גם אם — על פי דברי מזכירת הכנסת, ירדנה מלר־הורביץ — קיימת בכנסת פרקטיקה, ולפיה מי שמעלה את הדרישה הוא יו"ר הקואליציה, לא ניתן לומר, שדרישה זו מחייבת את יו"ר הישיבה לקבל אותה.

ההתנהלות של ח"כ לוין משקפת בוז לחוק. נראה, שבעבורו הדמוקרטיה היא רק כלי, וכשהיא אינה עובדת לטובת סיעתו מותר לשבור את הכלים. זאת ועוד, ההתנגדות העזה להקמת ועדת חקירה בפרשת כלי השיט תמוהה. אם נתניהו פעל בלא דופי, מה הפחד מפני חקירה?

מן הראוי כי ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת תבהיר ללוין, כי תוצאות ההצבעה הראשונה תקפות וכי יש להביא את עניין הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לוועדת הכנסת, כפי שקובע התקנון.