אלוף (במיל') דן הראל הגיש לבית המשפט תצהיר חתום, שבו העיד כי בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד "הביטחון" הופעל עליו מכבש לחצים, שנועד להניא אותו מלפרסם מכרז לרכש כלי שיט עבור חיל הים. לפי התצהיר, שנחשף באחרונה, המכרז נועד להשיג את המחיר המיטבי עבור הרכש המתוכנן — בעוד שתכלית הלחצים שהופעלו על הראל היתה לייעד את הרכש למספנות תיסנקרופ הגרמנית, בפטור ממכרז.

לפי הראל, מילוי דרישה זו היה פוגע באינטרס הציבור. ובכל זאת, הלחצים הופעלו, על ידי לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ידי מזכירו הצבאי, וכן על ידי ראש המל"ל דאז יוסי כהן, והמשנה לו, אבריאל בר יוסף. כמו כן הופעלו, לחצים מצד פרקליט נתניהו ובן דודו, עו"ד דוד שמרון, שליווה אז את נציג תיסנקרופ בישראל, מיקי גנור. נגד שלושת האחרונים הוגשו כתבי אישום, בכפוף לשימוע, במסגרת תיק 3000.

הראל הצהיר, כי נאלץ לפרסם את המכרז מאחורי גבם של משרד ראש הממשלה והמל"ל — וכי נדרש בידי כהן, לכאורה בשליחות נתניהו, לבטל את פרסום המכרז לאחר מעשה. עוד העיד הראל, כי נתניהו עצמו לחץ עליו לפעול לרכישת צוללת שביעית, בניגוד לעמדת משרד "הביטחון".

תצהירו של הראל צורף כנספח לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלא לחקור את נתניהו בפרשה — ובקריאה לכונן ועדת בדיקה/חקירה בנושא. לפי התנועה, בידיה תצהירים דרמטיים יותר אף מזה של הראל בפרשה.

לפני ארבע שנים התבטא מנדלבליט בפזיזות, כשאמר כי אין חשד לפלילים בפרשת הצוללות. חצי שנה לאחר מכן מיהר פרקליט המדינה שי ניצן, ככל הנראה באישורו של מנדלבליט, לנקות את נתניהו מכל חשד בפרשה. ואולם, בתקופה שחלפה מאז, נחשף מידע שמאתגר את הקביעות הללו: פרשת המניות של נתניהו העלתה סברה כי בן דודו, נתן מיליקובסקי, קיים קשרים עסקיים עם תאגיד תיסנקרופ; נתניהו טען כי יידע את מנדלבליט בנסיבות מכירת צוללות גרמניות למצרים — אף שמנדלבליט הכחיש זאת; כעת מתברר, כי מנכ"ל משרד "הביטחון" באותה עת העיד על ניסיון לתפירת מכרז בידי מקורבי נתניהו ואנשים הכפופים לו, ועל לחץ שהפעיל נתניהו עצמו להרחבת הרכש ללא צורך.

גילויים אלה הופכים את החלטת מנדלבליט לא לזמן את נתניהו לחקירה לחסרת סבירות באופן קיצוני, ומחייבים את פתיחתה מחדש של החקירה הפלילית בפרשה.