ראש הממשלה החליפי ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, איים באחרונה, שאם לא יוכן תקציב לשנת 2021 עד סוף חודש אוקטובר ואם התקציב לא יאושר עד השבוע הראשון של נובמבר — כחול לבן תוביל מהלכים בכנסת, שיביאו להקדמת הבחירות. באחרונה פורסם כי אם בנימין נתניהו לא יסכים להעביר את התקציב, גנץ ישקול אף לתמוך בחבר הכנסת משה יעלון (יש עתיד־תל"ם) כמועמד לראשות הממשלה באופן זמני. "בוגי (יעלון), בחירות, פירוק, הרכבה — הכל על הפרק", אמר גנץ בשיחות למקורביו.

אין עוררין על כך שטובת האזרחים מחייבת תקציב. כך סבורים מיטב כלכלני ישראל וכך סבור גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. גם החוק עומד לצד גנץ וגם ההסכמים הקואליציוניים שנתניהו חתם עליהם והכנסת אישרה. אכן, כמו שגנץ אמר, אם נתניהו לא יעביר תקציב, זה יהיה "פשע נגד ישראל ואזרחיה"; שכן אין שום שיקול כלכלי ענייני בהחלטת נתניהו להשאיר את ישראל בלא תקציב.

נתניהו משתמש בתקציב ככלי לשליטה פוליטית. הוא מחזיק חברה שלמה כבת ערובה, פוגע בה בעיצומה של מגפה עולמית ומשבר כלכלי, ועל הדרך מפרק את הנהלת משרד האוצר ומסכן את דירוג האשראי— אך ורק כדי להשאיר לעצמו תחנת יציאה לבחירות לפני הרוטציה עם גנץ, במטרה להפר אותה.

ההתנהגות של נתניהו יכולה לשמש דוגמה מצוינת לאלימות כלכלית, נושא שנדון בכנסת באחרונה.

אסור לתת לנתניהו להמשיך להונות את הציבור, כביכול המאבק עם כחול לבן על התקציב הוא מחלוקת מקצועית כלכלית עניינית. לשיקולים המנחים את נתניהו במאבק הזה אין דבר עם טובת הכלכלה או טובת האזרחים. ההיפך הוא הנכון: נתניהו מקריב את כלכלת ישראל אך ורק מתוך התמקדות בטובתו האישית.

על פי לשון ההסכם בין הליכוד לכחול לבן, תקציב דו־שנתי היה אמור להיות מועבר עד סוף אוגוסט. הצעת הפשרה של צבי האוזר הקנתה לנתניהו 100 ימים נוספים לקיים את ההסכם, אבל נתניהו, כהרגלו, מצפצף על ההסכמים. בעבורו ממשלה פרִיטטית, הסכמים קואליציוניים, חוזים והבטחות הם רק צורות מתוחכמות של טריקים ושטיקים, שנועדו להשאירו על כיסא ראש הממשלה.