ישראל ממשיכה לשבור שיאים שליליים ביחסה לחלשים. בכל פעם שנדמה שנמוך מזה היא לא יכולה לרדת, היא מגיעה לשפל חדש של נבזיות. באחרונה פוטרו כ–60 מבקשי מקלט המועסקים באמצעות קבלן משנה כעובדי ניקיון בעבור עיריית תל אביב, וזאת בעקבות החלטת ממשלה מלפני עשור ל"עידוד תעסוקת ישראלים".

בשיאו של משבר כלכלי חסר תקדים, שפוגע ביתר שאת בשכבות המוחלשות בחברה, בוער למשרד הפנים לאכוף את ההחלטה דווקא כעת, ולגזול את פרנסתם של האנשים שנמצאים בתחתית שרשרת המזון. אפילו התירוץ המפוקפק שמבקשי המקלט גוזלים את פרנסתם של ישראלים, אין בו ממש, שכן מתברר שאף ישראלי אינו מוכן לעבוד כמנקה רחובות. "ישראלים חושבים שזו עבודה לא ראויה בשבילם", אמר קבלן הניקיון בתל אביב ללי ירון, והוסיף, "אנחנו יוצאים קירחים מכאן ומכאן". אבל מה לשכל ישר, להגינות מינימלית, לחמלה, ואפילו להיגיון כלכלי, ולמשרד הפנים ולישראל. מבחינתם, שהרחובות יישארו מלוכלכים, כל עוד יהיו נקיים מאפריקאים.

לפי העירייה וקבלן המשנה, הם אינם רוצים לפטר את מבקשי המקלט, אולם הם נאלצים לעשות זאת בשל ההנחיה שקיבלו הרשויות המקומיות בשנת 2011 ממנכ"ל משרד הפנים, שלא להעסיק זרים בעבודות ניקיון. מי שקיווה שבית המשפט העליון יעצור את החרפה הזו, מוטב שיתפכח. מדיניות הממשלה אושררה גם על ידי בית המשפט העליון, בעקבות עתירה שהוגשה בנושא ב–2017.

חשוב להבין את ממדי העוול: 60 מבקשי המקלט שפוטרו אינם זכאים לדמי אבטלה או לסיוע כלשהו ממשרד הרווחה. חלקם בני יותר מ–60, אחרים הם מפרנסים יחידים. בהוראת ממשלת ישראל, בעיצומו של משבר כלכלי, בלי סיבה הגיונית וללא רשת ביטחון, הם עלולים להישאר ללא אמצעים לתשלום שכר דירה וקניית מזון ועם אפס סיכויים להשיג עבודה חדשה, ולהידרדר לחרפת רעב. "אין צורך להכביר במילים בדבר ההשלכות הרות הגורל אשר תהיינה דווקא כעת, בעיצומו של משבר הקורונה, על אוכלוסיית העובדים הזרים", כתבה עיריית תל אביב למנכ"לי משרד הפנים והרווחה, והפצירה בהם לאפשר לה להמשיך ולהעסיק את מבקשי המקלט. אלא שמשרד הפנים מבין היטב את ההשלכות, ומתעלם מהן. במלחמתה במבקשי המקלט ישראל מעולם לא בחלה באמצעים ל"עידוד עזיבה".