לא מעט נכתב על חבל ההצלה שסיפק יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לראש הממשלה הנאשם, בנימין נתניהו. פחות נכתב על חבל התלייה שהידקו השניים סביב צוואר הכנסת.

בעיצומה של אחת מתקופות החירום הקיצוניות בישראל הצליחה הקואליציה הפריטטית לאשר בכנסת כמעט כל גחמה של חבריה: החל באיכוני שב"כ לטלפונים של אזרחים תמימים וכלה במגבלות קשות על מפגינים נגד ראש הממשלה בתקופת הסגר. תחת מסווה של דיונים מעמיקים נהפכו ועדות הכנסת לעושות דברה של הממשלה, ואולם המליאה נעשה חותמת גומי לחקיקה שהובילה הקואליציה המסוכסכת.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה, גילתה בדרך הקשה, מדוע מוטב לא להתעמת עם החלטות הרשות המבצעת. ימים אחדים אחרי שהובילה את הוועדה שבראשה היא עומדת לבטל את התקנות לסגירת חדרי הכושר ובריכות השחייה, פעלה קואליציית גנץ־נתניהו לעקר את הוועדה מסמכויות. מאז ועד היום נתנה אמנם ועדת הקורונה במה למומחים שעירערו על טיפול הממשלה במשבר הקורונה, אך השפעת שאשא ביטון ועמיתיה נעשתה שולית.

הוועדות שבכוחן לבטל את התקנות מיעטו לאתגר את החלטות הממשלה בזמן אמת, וגם אז לרוב כשלו בביצוע: ועדת החינוך בראשות רם שפע (כחול לבן) ביקשה לפתוח שוב את הלימודים בגני הילדים, בניגוד לעמדת הממשלה, ולא הצליחה בכך; ועדת החוץ והביטחון בראשות צבי האוזר (דרך ארץ) איימה לבטל את איכוני השב"כ, אך נסוגה; וועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שקלה להתיר לעסקים קטנים לפעול בעת הסגר הקודם, אך חזרה בה בהמלצת היועצים המשפטיים.

ההידרדרות במעמד הכנסת לא התחילה בקדנציה החולפת. במשך שנות שלטון נתניהו תש כוחו של בית המחוקקים: חברי הכנסת אינם מורשים להצביע על פי צו מצפונם, וועדות הכנסת נהפכו לקבלן ביצוע. בעת מגפת הקרונה התחדדה המגמה.

ימים אחדים לאחר פיזור הכנסת ואחרי חודשים של גרירת רגליים, החליטה כחול לבן להפגין שריר משמעותי: יו"ר ועדת החינוך, ח"כ שפע, עם חברי האופוזיציה הצליחו לבטל את ההחלטה להשאיר את תלמידי כיתות ה'־י' ללמוד בבית בסגר. מדובר בהחלטה שתאפשר לתלמידים מכיתה ה' ומעלה ללמוד בבתי הספר באזורים המוגדרים ירוקים.

זהו אמנם צעד קטן מדי ומאוחר מדי, אך הוא סיפק תזכורת חשובה לציבור על החשיבות של כנסת חזקה ומתפקדת.