באחרונה נכנסו לתוקף התקנות החדשות שממשלת ישראל אישרה, להחמרת הסגר למשך שבועיים. על הנייר, ישראל כבר נתונה בסגר, אלא שבפועל — השלטונות לא אכפה את התקנות.

נתוני התחלואה זינקו בשבועות האחרונים, והממשלה יכולה להאשים בכך רק את עצמה. כיצד אפשר לצמצם את התחלואה כשיש סגר, אך לא אוכפים אותו? החמרת הסגר היא המחיר הקולקטיבי, שכל האזרחים משלמים על האכיפה הירודה בשבועות האחרונים.

האמת המרה היא, שלממשלה בראשות בנימין נתניהו יש אפס יכולת להנהיג מדיניות דיפרנציאלית, שבלעדיה לא ניתן לבלום את התחלואה בלי לשתק את החברה כולה. החישובים הפוליטיים של נתניהו, ובמיוחד תלותו הפוליטית במפלגות החרדים, מונעת ממנו לנהל את משבר הקורונה באופן ענייני ומקצועי. כך ישראל נגררת פעם אחר פעם להטלת סגר מלא, "שוויוני", כי היא חוששת להטיל סגר רק במוקדי תחלואה קשים.

העניין הוא, שבמקומות שלממשלה אין בהם באמת סמכות להטיל אמצעים דיפרנציאליים גם אין ציות כשהסגר מלא. בין יתר המגבלות הוחלט שהלימודים הפיסיים בכל מסגרות החינוך יושבתו, למעט החינוך המיוחד ומסגרות לנוער בסיכון. כמו בתקליט שבור, החלטת הממשלה גררה עמה הוראה של מנהיג הזרם הליטאי, הרב חיים קנייבסקי, לפתוח כרגיל את תלמודי התורה החרדיים חרף הסגר האוסר זאת.

מערכת החינוך החרדית פועלת זה חודשים בניגוד לתקנות וממשיכה לפעול כרגיל גם בשעה שכל הערים החרדיות מוגדרות כעת אדומות. על פי התקנות —הלימודים מכיתה ה' ומעלה אמורים להיות מושבתים. גם הפעם לא עזרו נתוני התחלואה הקשים, שהוצגו בפני הרב. למעשה, הרב קנייבסקי נסוג מההסכמה שנתן כמה שעות קודם לכן למתווה שהציע לו ראש העיר, משה ליאון, ובו הוסכם, שמערכת החינוך החרדית בעיר הקודש תיסגר.

הדברים שאמר השבוע אחראי הקורונה לציבור החרדי במשרד הבריאות, רוני נומה, רק איששו את מה שידוע לכל: פעילות מערכת החינוך החרדית בניגוד להגבלות הקורונה תרמה לעלייה בתחלואה. לא היה צורך בדברי נומה כדי לדעת, שישראל אינה אוכפת את התקנות במערכת חינוך זו, משיקולים פוליטיים. למה יסתכן נתניהו בפגיעה בשותפים היחידים שלו לנגמ"ש הימין שאינם יורים עליו; קל וחומר בערב בחירות.

במצב הזה תדשדש ישראל בין סגר הדוק פחות או יותר, עד שתשלים את מבצע החיסונים. את המחיר ישלם, כרגיל, הציבור.