יואב גלנט מצא פתרון לחוסר העניין שלו במשרד החינוך. כמו תלמיד משועמם בכיתה, המעביר את הזמן בהצקות במקום בלימודים, גלנט מעדיף להעביר את הזמן עד הבחירות בסתימת פיות ורדיפה פוליטית, במקום לטפל בבעיות שבאמת דורשות טיפול של שר החינוך.

מנכ"ל משרד החינוך זימן לשימוע את מנהל התיכון בבית הספר הריאלי בחיפה, מנדי רבינוביץ', ואת מנכ"ל הבעלות על בית הספר, יוסי בן־דב, בעקבות סירובם לבטל את הזמנת מנכ"ל ארגון "בצלם", חגי אלעד, להרצות בבית הספר. השר הנחה את מנכ"ל המשרד, לאסור על בתי הספר לארח ארגונים "הפועלים באופן המבזה את חיילי הצבא ומכנים את ישראל אפרטהייד". בבית הספר הריאלי לא מיהרו לציית; הם ביקשו ממשרד החינוך לקבל את הבסיס החוקי להחלטת השר לצנזר את מי שאיננו מיושר פוליטית עם מפלגת השלטון. משזה לא הגיע — קיימו את ההרצאה כמתוכנן.

הנהלת בית הספר הריאלי נהגה כראוי לנוכח בריונות ממשלתית בלתי חוקית ונתנה לתלמידיה שיעור חשוב באזרחות. לשכת השר סירבה לספק תשובה בנוגע לחוות הדעת המשפטית שהוראת גלנט התבססה עליה ודבקה באמירה, כי האיסור התבסס על זכות השר "להתוות מדיניות". מדובר במכבסת מלים: מה שגלנט עשה זה סתימת פיות פוליטית, והזימון של הנהלת בית הספר הריאלי הוא רדיפה פוליטית.

במשרד החינוך המשיכו להתבזות כשטענו, כי "מנהל בית הספר איפשר את קיום הכנס, תוך התעלמות והפרת הנחיית שר החינוך ומנהל מחוז חיפה שניתנו כדין". על איזה דין בדיוק הם מסתמכים? איזו עבירה עברה הנהלת בית הספר? באיזו סמכות אפשר להזמינה לשימוע?

גם טענת המשרד, שלפיה בית הספר פעל בניגוד לנוהל, הקובע שבמקרים שבתי ספר מזמנים גופים חיצוניים העוסקים בשיח פוליטי עליהם לאזן את השיח על ידי הצגת קשת העמדות בכל נושא — מופרכת. בית הספר הריאלי יצא מגדרו כדי "לאזן את השיח" על ידי הזמנה של דוברת המזוהה עם הימין — כפי שהעידה על עצמה נוה דרומי ובשל כך דחה את ההרצאה של אלעד, שהיתה אמורה להתקיים לפני חודש.

הניסיונות של גלנט להפוך את משרד החינוך לתחנת משטרה ואת בית הספר הריאלי לאויב פנימי שיש לנטרל מוכרחים להיפסק. על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להתערב ולסמן לשר את גבולות הגזרה שלו. אם משעמם לגלנט, יציק למי שמינה אותו לתפקיד שאין הוא מעוניין בו.