בחסות הקורונה, בנימין נתניהו נעל את שערי ישראל, והעמיד את שרת התחבורה מירי רגב כסלקטורית פוליטית בכניסה הראשית. עיתונאי "הארץ" אורי משגב חשף, שבניגוד למה שנאמר לציבור, נמל התעופה בן־גוריון אינו סגור לכולם. שער ישראל נפתח בראש ובראשונה למי שנתניהו חפץ ביקרו, בעיקר שותפיו לגוש הימין. נתב"ג סגור בעיקר למי שאינם מתאימים לפרופיילינג הפוליטי של "ועדת החריגים", שהאחריות עליה הופקדה בידיים הימניות של רגב.

על פי הדיווח, עשרות טיסות נוסעים (רובן של החברות הישראליות "אל על" ו"ישראייר") ומטוסים פרטיים נוחתים בנתב"ג באין מפריע. מדובר ב"טיסות חילוץ" שהממשלה אישרה, במטרה להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל וחייבים לחזור מסיבות הומניטריות, בשל מצב רפואי, כדי להשתתף בהלוויה, כדי להופיע בבית המשפט וכדומה. על הטיסות הללו מורשים לעלות רק מי שאושרו על ידי ועדת החריגים. ומה שווה ועדת החריגים אם רגב לא שולטת עליה? כך נהפכה הוועדה לכמעט מסלול VIP מיוחד לחרדים ומקורבים אחרים לשלטון.

מדובר באפליה בוטה, הממשיכה את אותו קו פוליטי של האכיפה הבררנית של תקנות הקורונה, תוך הטייה ניכרת לטובת החרדים. מעבר לפגיעה בחירות הפרט ולסבל שנגרם לישראלים רבים, הפעם יש לדבר השלכות נוספות. העובדה שממשלת ישראל מונעת את כניסתם של אזרחים ערב בחירות, מהווה פגיעה אנושה בזכותם להצביע. וכשלוקחים בחשבון שההחרגות בכניסה לישראל ניתנות בעיקר לחרדים, מבינים שיש לכך משמעות אלקטורלית חד־משמעית לטובת גוש נתניהו.

גם מי שמבקשים לצאת מישראל נתקלים בקשיים בלתי אפשריים, לרבות דרישה תמוהה לחתום על התחייבות בכתב שלא ישובו לישראל בחודשיים הקרובים. מדובר בשערוריה, שגם אותה קשה שלא לקשור לבחירות, ולניסיון לעשות רגולציה פוליטית על הנכנסים והיוצאים.

בעקבות החשיפה והביקורת הציבורית רגב עשתה תפנית חדה, וקראה לפתוח את נתב"ג לכל הישראלים. את ההתנהלות המחפירה בשערי הכניסה צריך קודם כל לעצור. אבל צריך גם לחקור. ברוח התקופה והממשלה, שמעדיפה לפעול מאחורי העין המפקחת של הציבור, גם ועדת החריגים פועלת ללא שקיפות. היה על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבדוק האם פעלה ללא משוא פנים, והאם השרה רגב ניצלה את שליטתה על הוועדה כדי לתמרן פוליטית את הכניסה והיציאה מישראל ערב בחירות.