חרף ניסיונותיו הבלתי נלאים וחסרי המעצורים של בנימין נתניהו לנצל לרעה את כוחו כדי להימלט מאימת הדין, נפתח שלב ההוכחות במשפטו בבית המשפט המחוזי בעיר הקודש.

נתניהו לא בחל באמצעים כדי לנסות לעצור את ההליכים נגדו, לרבות גרירת אוכלוסיה שלמה לארבעה סבבי בחירות בפרק זמן של שנתיים, בתקווה להשיג רוב שיסכים לחוקק בעבורו מסלול בריחה, וחטיפת התקציב למטרות כופר פוליטי. ובכל זאת, מאמציו עלו בתוהו: אין ממשלה ואין תקציב, אבל המשפט מתקדם.

למרבה הפלצות, נוכחותו בבית המשפט אינה מובנת מאליה, לא לנתניהו ולא לסניגוריו. סניגוריו של נתניהו פעלו ללא לאות כדי לדחות את הדיונים ולארגן לו תנאי VIP . אפילו מהתייצבותו ניסו לפטור אותו. הם אמנם כשלו בכך, אבל למרבה הצער הצליחו לשכנע את השופטים לפטור אותו מנוכחות בעת עדותו של אילן ישועה.

נוכחות נתניהו בבית המשפט אינה מובנת מאליה גם לרבים מתומכיו, שמאמינים לעלילה הפושעת שנתניהו, שריו ושופריו בתקשורת מפיצים חזור והפץ, על היותו קורבן להפיכה שלטונית באמצעים משפטיים. הם מעדיפים להאמין שהיועץ המשפטי לממשלה, האופוזיציה, נשיא ישראל, משטרת ישראל, הפרקליטות, התקשורת ובג"ץ קשרו קשר, תפרו תיקים, שיקרו, הונו ורימו את כלל הציבור, מאשר להטיל ספק בחפותו.

שריו, שותפיו הפוליטיים ותומכיו הרבים מוכנים להעלים עין גם משורת הפעולות שבהן נקט נתניהו, ועודו נוקט, כדי לחמוק מהחוק, שהן כשלעצמן פשע נגד הציבור הישראלי ונגד ישראל. נתניהו מנע את מינוי הקבע של בני גנץ לשר המשפטים, והותיר ישראל שראש מממשלתה נאשם בפלילים, ומסרב לחתום על מסמך ניגוד עניינים שבג"ץ חייב אותו לחתום עליו כתנאי להכשרת כהונתו של נאשם בפלילים, ללא השר שאמון על המערכת שמעמידה אותו לדין. כך הוא התנהג לגבי פרקליט המדינה וניתן לשער תחל סאגת הדחת היועמ"ש.

נוכחותו בבית המשפט חשובה, כדי להיווכח כי המוסדות ומערכת אכיפת המשפט טרם קרסו, למרות המתקפות של נתניהו עליהם. לא יעזרו השקרים והמניפולציות, ובלי קשר לתוצאות הבחירות או לכל התחבולות הפוליטיות האפשריות של "הקוסם" נתניהו, דבר מכל אלו לא ישנה את המציאות: נתניהו אינו הקורבן, ההיפך הוא הנכון — הוא נאשם בפלילים שניצל את מעמדו על מנת לחמוק ממשפט, כשל בכך, והוא ישב על ספסל הנאשמים.