בג"ץ סיפק באחרונה תחמושת יקרה לכוחות הרודפים ומשתיקים כל ביקורת על הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים הכבושים.

בהחלטתם לקבל את בקשתו של שר החינוך, יואב גלנט, לבחון בקרוב אם התבטאויותיו הפוליטיות של פרופ' עודד גולדרייך מאפשרות לשלול ממנו את פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב, אִפשרו השופטים מסלול נפרד לשמאלנים: גם אם בסופו של דבר יקבל המדען ממכון ויצמן את הפרס, לא יהיה זה במסגרת הטקס המוכר, אלא מאוחר יותר, במקום ובמועד לא ידועים, שלא יהיו קשורים לאירוע הנערך במה שמכונה "יום העצמאות". אולי במרתף ביתו של השר גלנט.

השופטים יצחק עמית, יעל וילנר ונעם סולברג קיבלו את דעתו של גלנט — שבה תמך גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט — כי נדרש עוד זמן לברר אם חתימתו של פרופ' גולדרייך על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אריאל, המפרה לכאורה את "חוק החרם", יכולה להיחשב לשיקול "חיצוני", המכניע את השיקולים המקצועיים להענקת הפרס. בסופה של הבדיקה וההחלטה יחזור הדיון לבית המשפט.

בקרוב גלנט ועוזריו בארגון "אם תרצו" יתורו אחר כל ציטוט אפשרי של גולדרייך בגנות הכיבוש הישראלי ומפעל ההתנחלות. בחסות שופטי בג"ץ, ניתן פרס לכל מלשין ובונה רשימות שחורות. כפי שמסרו נציגי ההמשלה לשופטים, "ציד השמאלנים" עשוי לכלול גם את הזמנת המדען למעין שימוע על דעותיו.

חקירה פוליטית של מקבלי פרס ישראל היא סממן מובהק של הידרדרות הדמוקרטיה. שופטי בג"ץ פגעו באמון הציבור בפרס ישראל, וצבעו את מקבליו בהתאם לדרישות השלטון.

בשנה שעברה דחה בג"ץ עתירה נגד מתן פרס ישראל בתרבות תורנית לרב יעקב אריאל, שהתבטא בגנות הלהט"ב. הפעם לא ניתנה הגנה על "התבטאויות צורמות ועולבות", המעוגנות בחופש הביטוי. על הפרק עומדת לא רק השאלה אם פרופ' גולדרייך יקבל את הפרס שהוא זכאי לו, אלא הניסיון לדה־לגיטימציה של מחנה פוליטי שלם, שמתנגד להמשך הדיכוי בשטחים הכבושים. החלטת השופטים אינה אלא התקרנפות לפני השלטון.