היום הלאומי למפרץ הפרסי חל בשלושים במאי בכל שנה כאשר מסמן את יום השנה לגירוש הכוחות הקולוניסטים הפורטוגזים, מהמפרץ הפרסי בשנת 1622 לספירה. היום הזה מלמד על התרבות העתיקה של איראן. התרבות המבוססת על יסודות חזקים מבחינת ההשכלה והאומנות, עד כדי השם של המפרץ הפרסי נחקק במוח של בני האנושות לכל הדורות, ועד כדי לא ניתן להתעלם מההשפעה הפרסית החיובית על בני האנושות.

סיממני התרבות הזאת מתגלמים בין היתר, במכנים המשותפים בתחומי התרבות, המסחר, האומנות, המוסיקה, התיירות, הלבוש האוכל ועוד. החיים התרבותיים והאמנותיים, מתגלמים היום בתמונה של מיצרי הורמוז והמפרץ הפרסי, כאשר היכולות האסטרטגיות מיועדות לא רק להגנת הגבולות אלא גם להבטחת היציבות והביטחון - משמע - להטיב עם בני האנושות בכל העולם.

מפקד חיל הים במשמרות המהפכה האיסלאמית אדמירל עליריזה טנגסירי ציין לחשיבות האסטרטגית של המפרץ הפרסי מבחינת איראן ששומרת על נוכחות צבאית כלכלית. הרי המפרץ הפרסי הפך היום למוקד ראשי בתחבורה הימית והאווירית העולמית, ומובן שיש לכך השלכות על כל מדינות העולם. על רקע זה  איראן מקפידה לשמור על נוכחות אפקטיבית, לא רק מטענים צבאיים, אלא גם מטעמים אסטרטגיים כלכליים פוליטיים ותרבותיים. למפרץ הפרסי חשיבות בכל הקשור לקידום הצמיחה הכלכלית במדינות אסיה ואירופה.

חשיבות המפרץ הפרסי לא נובעת רק מהימצאות המינרלים, הנפט והגז, אלא מלפני שנת 1508 לספירה, כאשר הקולוניסטים הפורטוגזים והבריטים הזדרזו לשמור על נוכחות בעורק הראשי הזה, עד שאיראן גירשה אותם מהמפרץ בשנת 1622 לספירה.

******************

אוניברסיטת שיראז, אירגנה בשבוע האחרון את "הוועידה הלאומית למפרץ הפרסי וחופי מקראן", כדי לעמוד על המעמד החשוב של איראן במערב אסיה, מבחינה גיאולוגית פוליטית כלכלית ואסטרטגית.

יועצו של המפקד העליון של הצבא האיראני, רב אלוף יחיא רחים ספאווי, ציין בהזדמנות זן כי איראן מסוגלת לשחק תפקיד מרכזי בכלכלה של דרום מערב אסיה.

הרי יש אפשרויות ענקיות מבחינת התובלה הימית והיבשתית כולל הרכבות, בצורה שתתרום לאינטרסים של איראן ושאר המדינות, לאור היציבות הפוליטית והביטחונית והמיקום הגאוגרפי, של איראן שחופיה חולשים על ים עומאן, המפרץ הפרסי והים הכספי, ומקשרת ביניהם ברשת מסילות הברזל וכבישים יבשתיים.

לאיראן למשל חופים באורך 2800 ק"מ על המפרץ הפרסי, 11 נמלים, ובקרוב יושק הנמל ה- 12 בנוסף ליותר מ-350 נמלים בינוניים וקטנים. לכן קרא רב אלוף ספאווי לשנות את התשתית ביחס לקידום הצמיחה ואמר כי כשם שהנפט היה במוקד הצמיחה בשלב מסויים, ניתן היום לקדם צמיחה כלכלית ימית. זאת אומרת, לבסס את תוכניות החמש, השביעית והשמינית על בסיס מסמך השאיפות הלאומי ל- 25 השנים הבאות, ומובן שלכלכלה הימית תהיה השפעה ניכרת על הצמיחה.

עוזר המפקד הכללי לצבא, אדמירל חביבאללה סיארי, ציין להיבט אחר כאשר קרא למרכזי המדע לשחק תפקיד בפיתוח מדעי הים, ותיפעול מסדרון "צפון-דרום", וקבע כי איראן מסוגלת להשיג צמיחה ממושכת בצל הבִּטָחוֹן השורר. זה מחייב להפיק תועלת משלושת הממדים של היכולת הימית : הצי המסחרי, הצי הצבאי, והתשתיות לצי למדעי הים.