חברת הכנסת, איילת שקד, דיברה בראיון לטלוויזיה על התוכניות הכלכליות של מפלגת ימינה, כאשר חשפה כי הנתונים לא מחמיאים ביחס לפגיעת הקורונה במשק. היא אמרה : "פעם ראשונה בהיסטוריה שהתוצר של ישראל יורד", עוד הוסיפה, "אנשים לא מבינים את זה! פעם ראשונה בהיסטוריה: לא בזמן האינפלציה, לא במלחמת יום כיפור - היום!".

חברת הכנסת, איילת שקד מדברת על התופעה שנקראת בשפת הכלכלנים "צמיחה שלילית". צמיחה היא הגידול בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), שהוא הערך של כל המוצרים והשירותים שהמשק מייצר. אם מודדים אותה לפי השווי הנקוב בשקלים, היא נקראת "נומינלית". אם מנכים ממנה את האינפלציה, היא נקראת "ריאלית" - וזה המדד המעניין יותר. ואכן, גופים בינלאומיים מנבאים שבישראל, כמו במדינות אחרות, הצמיחה הריאלית בשנת הקורונה תהיה שלילית. קרן המטבע הבינלאומית חוזה שהתוצר יתכווץ ב-5.9%; אגף הכלכלנית הראשית באוצר מנבא ירידה של 4.2%-4.8%.

עם זאת, אחדים שואלים, האם זה באמת לא קרה אף פעם? הם מציינים לכך כי נתוני הבנק העולמי, גילו כי התוצר הריאלי בישראל ירד בעבר שלוש פעמים: ב-1970 (0.8%-), ובשנים 1966 ו-2002 (0.1%). אומרים כי אלה נסיגות זניחות, וכי לרוב התוצר עולה באחוזים שלמים. במשרד האוצר הישראלי ציינו לירידה של כ-1.5% ב-1952. גם קיטון זניח ב-2001. שום דבר מזה לא דומה לתחזיות ל-2020.

באתר גלובוס נכתב כי במלחמת יום הכיפורים (1973) וגם בשנות ההיפר-אינפלציה (1985-1979), התוצר המשיך לגדול. עוד נאמר כי שקד, טוענת שהיא מדברת בצורה נומינלית. אבל צמיחה נומינלית, שתמיד הייתה בישראל, היא הישג פחות מרשים: המחיר השקלי של מה שהמשק מייצר מתנפח באופן מלאכותי דווקא כשיש אינפלציה.

על רקע זה נאמר כי יש שני סייגים. ראשית, לא רק התוצר בישראל גדל, אלא גם האוכלוסייה. במונחי תוצר לנפש,  נרשמה לא פעם צמיחה שלילית בת כמה אחוזים: 1967-1966, 1970, 1977-1976, 1980, 2003-2001, 2009.

בתמצית – אתר גלובוס מסכם – כי דברי שקד נכונים ברובם. עד 2020, התוצר הישראלי עלה מדי שנה במונחים נומינליים, ורשם רק כמה נסיגות זעירות במונחים ריאליים. עם זאת, היו שנים שהצמיחה הריאלית לנפש הייתה שלילית. עם זאת, הקורונה פגעה במשק הישראלי בצורה שלא ניתן להתכחש ממנה.