כאילו לא רווי האוויר די אדי דלק בעקבות העימותים האלימים בלוד, רמלה, עכו ובערים אחרות, בא השר ל"ביטחון פנים", אמיר אוחנה, ומעודד את האזרחים לקחת את החוק לידיהם. זה מה שבער לשר אוחנה לצייץ בתגובה על מעצר המעורבים היהודים בתקרית, שנורה בה למוות תושב לוד מוסא חסונה: "מעצר היורה בלוד וחבריו, שפעלו ככל הנראה בהגנה עצמית, הוא נורא. גם אם יש דברים שהציבור עדיין לא יודע, אזרחים שומרי חוק הנושאים נשק הם מכפיל כוח בידי הרשויות, לניטרול מיידי של איום וסכנה".

זהו ממש מורה נבוכים לשלטון המעוות של בנימין נתניהו: ממשלה זמנית בראשות נאשם בפלילים קוצרת את פירות השיסוי, ההסתה וההזנחה שזרעה בכל החזיתות, בעוד השר ל"ביטחון פנים" משדל את הציבור, מאחורי גב המשטרה — שעליה הוא מופקד — לירות זה בזה ברחובות. יש להיזהר בשעה כה רגישה ביחסי יהודים וערבים. חובה לנסות להרגיע את הרוחות ולהחזיר את השקט והיציבות לרחובות, ולא לחרחר מלחמת אזרחים.

המצב בישראל נפיץ. בלוד הוכרז מצב חירום והוטל עוצר — פירוש הדבר, שהשליטה בעיר נמסרה לידי המשטרה. ערים מעורבות אחרות עשויות למצוא את עצמן במצב דומה. ישראל נמצאת כפסע ממלחמת אזרחים. במצב כזה יש לצפות, שהנהגה אחראית תקרא לאזרחים לציית לחוק ולא לקחת אותו לידיהם. זה נכון גם לנפתלי בנט, שאמר: "העובדה שכרגע הם יושבים במעצר היא עוולה מוסרית ומסר חמור למי שירצה בעתיד להגן על עצמו".

בשעה כזאת הציבור צריך לשמוע קולות של מנהיגים, הקוראים לחדול מאלימות — כמו חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ, שצייץ: "יש לנו כמנהיגי הציבור משימה אחת — לפעול להרגעת הרוחות, להבנה של ערבים ויהודים כאחד שאנחנו שכנים. אנא מכם, חידלו מהאלימות". כך נשמעת הנהגה אחראית.

אלא שאחריות, אינה נמצאת בלקסיקון של אוחנה ולא של חבריו לממשלת הביעותים של נתניהו. הדבר האחרון שישראל צריכה הוא, שהאזרחים ישלפו את הנשק — החוקי והבלתי חוקי — שהם מחזיקים בביתם וייצאו לרחובות. ישראל זקוקה בדחיפות להחליף את ההנהגה. זה עניין של חיים ומוות.