גל האלימות בין פלסטינים ליהודים בתחומי הקו הירוק אולי הסתיים בשטח, אבל הוא נמשך במרחב הדיגיטלי. באחרונה נרשמו התארגנויות ליציאה לפעולות אלימות, הסתה, סטטוסים מאיימים וקריאות גזעניות ברשתות החברתיות — בפייסבוק, באינסטגרם, בטיק־טוק ובקבוצות ווטסאפ וטלגרם. בעוד המשטרה והפרקליטות מתקשות להתמודד עם התופעה, נכנסה לוואקום השלטוני חברת פייסבוק, באופן המאפיין את התנהלותה: כמו פיל בחנות חרסינה.

מאות סטוריז ופוסטים שפירסמו פלסטינים, בעיקר באינסטגרם, נמחקו בלא כל התרעה מוקדמת ובלי שניתן לערער על ההחלטה. בישראל דיווחו 30 פעילי ימין על כך שחשבונות הווטסאפ שלהם נחסמו לחלוטין. בין המתלוננים: יו"ר ארגון "להבה", בנצי גופשטיין, ואיילה בן גביר, אשת חבר הכנסת איתמר בן גביר. מנציגות ווטסאפ ופייסבוק בישראל נמסר: "אנחנו לא מגיבים על חשבונות של אנשים פרטיים, ואנחנו חוסמים גישה לחשבונות שלא עומדים במדיניות שלנו למניעת פגיעה, או לא עומדים בחוק".

בעוד שמירה על פרטיות אינה מאפיינת את פעילות החברה, פעילות אלימה נגד הגולשים וחוסר שקיפות דווקא כן. פייסבוק היא חברה מסחרית, שגולשים בה כשלושה מיליארד איש. אזלת יד של הרשויות איפשרה לה לבלוע שתי רשתות חברתיות אחרות, ווטסאפ ואינסטגרם, ולהיהפך למונופול. בתחילה התכחשה החברה לאחריות המוטלת עליה בשמירה על שיח מכבד ברשת, אך החלה לפעול בעקבות לחץ, בעיקר מהצד הליברלי בארצות הברית ואחרי ניצחון דונלד טראמפ בבחירות, תוך כדי הפצת פייק־ניוז בפייסבוק. החשבון של טראמפ נחסם אחרי הבחירות האחרונות, לאחר שהואשם בקריאה לאלימות.

וטסאפ נעשתה בשנים האחרונות ערוץ תקשורת מרכזי בישראל. מתנהלות בה שיחות, נסגרים ענייני עבודה, מועברים בה תמונות, חדשות, ואף עדכונים מהגננת. חסימת ערוץ תקשורת היא פגיעה חמורה בחופש הביטוי, ויש לה השלכות חברתיות.

הדרך לטיפול בבעיית התכנים היא על ידי הרשויות ועל פי החוק. ברור שעל פייסבוק מוטלת האחריות לשמור על החוק ותרבות השיח, אך עליה לעשות זאת בשקיפות, ליידע את המשתמשים ולאפשר להגיב ולערער. שאם לא כן, מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי. יש להשיב את החשבונות לאלתר. אסור שפייסבוק תהיה החוקר, השופט וגם התליין.