המציאות בישראל הולכת ומדרדרת מיום ליום, בצורה שעוררה דאגה בקרב החוגים הישראלים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינה לכך בתחום החינוך כאשר חשפה באחרונה כי כ־77.2 אלף סטודנטים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בשנת הלימודים 2019־2020, כאשר 39.4 אלף היו מהאוניברסיטאות, 27.2 אלף מהמכללות האקדמיות ו־ 10.7 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.

בלמ"ס ציינו כי מספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות (כ־21.8 אלף) היה זהה לזה שבתחילת העשור (2009־2010). זאת, אף שבמהלך שנים אלו נוספו אוניברסיטאות. בהשוואה לנתוני 2018־2019, מספרם של מקבלי תואר ראשון, הן במכללות האקדמיות והן במכללות האקדמיות לחינוך, נמצא במגמת ירידה (3% ו־1.7% בהתאמה), ולעומת זאת - שיעור מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות נותר ללא שינוי.

נתוני הלמ"ס, מצביעים כי ההתאוששות בשיעור מקבלי תואר ראשון בתחום מדעי הרוח נבלמה, ואף חלה ירידה נוספת. 32% מהנשים ו־15% מהגברים שקיבלו אשתקד תואר ראשון - עשו זאת בתחום מדעי הרוח.

בקרב מקבלי תואר ראשון מיישובים באשכולות החברתיים־כלכליים הגבוהים (10־8), שיעורם של אלו שעשו זאת בתחום מדעי הרוח ירד מ־30% ב־1997־1998 ל־18% אשתקד. בנוסף נמשכת מגמת הירידה במספר מקבלי תואר שני, במיוחד במכללות האקדמיות. אשתקד חלה ירידה של כ־13.4% לעומת השנה הקודמת. ירידה מתונה יותר של 3% נרשמה גם באוניברסיטאות, בעוד במכללות האקדמיות חלה ירידה של 2.6%.

כ־1,800 אנשים קיבלו אשתקד תואר שלישי – עלייה של 10% לעומת השנה הקודמת. הנשים היוו את הרוב בקרב מקבלי התארים – 61.6%. מהנתונים עולה כי רוב מקבלי התואר הראשון והשני היו נשים – 61.3% ו־62.5% בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי, שיעורן עמד על 50.5%. אשתקד קיבלו כ־10,700 ערבים תואר אקדמי, מתוכם כ־7,100 תואר ראשון, 3,100 תואר שני ו־104 תואר שלישי. שיעור הנשים בקרב הסטודנטים הערבים גבוה משיעור הנשים בקרב הסטודנטים היהודים והאחרים – 72.2% לעומת 60.1% בהתאמה.

גם החרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי) היוו רק 4.7% מכלל מקבלי התארים אשתקד. משך הלימודים בפועל השכיח ביותר לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות היה שלוש שנים (36.7% ו־48.3% בהתאמה ממקבלי התארים סיימו את הלימודים בתוך שלוש שנים).