התיעוד המזעזע מאגף 3 בכלא קציעות צריך היה להביא לרעידת אדמה בשב"ס, במשטרה ובפרקליטות של ישראל: עשרות אסירים נכפתים ומושלכים בעוצמה אל משטח הבטון, לעתים זה על זה, סוהרים ממוגנים עוברים ביניהם במשך דקות ארוכות, מכים אותם באלות, בבעיטות, באופן אקראי וללא כל התנגדות.

האלימות חסרת הרסן היתה, נקמה על דקירה של סוהר זמן קצר קודם לכן בסמוך לאגף. את פעולת הנקמה, שבה נפצעו 15 אסירים, שב"ס טען כי היא "השתלטות על מהומות". אבל התיעוד מראה בבירור כי לא מהומות היו שם, כי אם התעללות באסירים. התיעוד, היה סוד גלוי בשב"ס: צמרת הארגון צפתה בו, ידעה היטב על שהתרחש והמשיכה הלאה כאילו דבר לא קרה. בשב"ס ידעו שהמפקדים העלימו עין בזמן שלפחות 10 סוהרים הכו באכזריות אסירים כפותים.

לא רק בשב"ס העלימו עין. גם ביחידה הארצית לחקירות סוהרים, בלהב 433 השקיעו מאמץ מינימלי בפענוח האירוע: סוהר אחד בלבד נחקר, והודאתו באלימות מיותרת לא הצדיקה בעיני המשטרה את העמדתו לדין. זו היתה חקירה רשלנית — ללא מאמץ רציני לזיהוי הסוהרים המכים ובלי מסדר זיהוי — שמוכיחה שגם כאשר מתועדת התעללות כה חריגה, המשטרה מעדיפה לטאטא זאת מתחת לשטיח.

קשה להאמין שהחקירה היתה מסתיימת באופן דומה לו היו אלה אסירים יהודים. אך במקרה זה מדובר באסירים פלסטינים מתנועת חמאס. ולכן, לא זו בלבד שהתיק נסגר בעילה של "עבריין לא נודע", אלא שמפקד הכלא באירוע, אביחי בן־חמו, קודם לדרגת גונדר, והסוהרים המכים ממשיכים בעבודתם.

עתה, משנחשף התיעוד, לא ניתן להשאיר את הפרשה מאחורי חומות הכלא. על פרקליט ישראל להורות על חקירה מקיפה ויסודית, עד לאחרון הסוהרים שהיו באירוע, ולאחר מכן לגבש שורה של כתבי אישום נגד המתעללים. כל פתרון אחר יוכיח שמבחינת ישראל, האסירים אינם ראויים ליחס של בני אדם.

מדובר בברבריו וחוסר ערכים בכל רמה, איזה טרור מאורגן בחסות המדים. איזו התעמרות בחלשים, ללא כל סיבה. עונש קבוצתי על מעשים של בודדים הם מסוג העוולות הכי לא מוסריות שיש. פשוט זוועה.