התפוצצות הפרשה החדשה שקשורה בשמו של שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, היא חדשות טובות לא רק למלחמה בשחיתות, אלא גם בכל הנוגע למהפכת סימון מוצרי המזון.

אחרי תקופה ארוכה שבה דווח על מה שנראה כמסע לחצים של תעשיית המזון על מקבלי ההחלטות, לרבות חברי כנסת ואנשי משרד הבריאות, במטרה לטרפד את רפורמת סימון המזון, האמת יוצאת לאור. על פי החשד, מנכ"ל תנובה, אייל מליס, הורה לעובדיו להעביר תרומות לשורה של עמותות וארגוני חסד הקשורים לחסידות גור ולמקורבו של ליצמן, מוטי בבצ'יק, בניסיון לעכב או למתן סימון תזונתי אדום על מוצרי החברה.

רפורמת סימון המזון חשובה לבריאות הציבור. היא תורמת להפחתת הצריכה של מוצרים מזיקים באמצעות שקיפות באשר לנזק הפוטנציאלי שלהם ובנוגע לשינויים בהרכבם. זה הישג חשוב בהתחשב בעובדה שישראל הולכת ומשמינה: 25% מהמבוגרים ו–14% מהילדים סובלים מהשמנת יתר. 700 אלף מהם מוגדרים כ"טרום סוכרתיים" וחצי מיליון סובלים מסוכרת סוג 2. אם מצרפים ל–25% הסובלים מהשמנת יתר גם את הסובלים מעודף משקל (BMI מעל 25), מגיעים לכמעט מחצית מהאוכלוסייה. עלות ההשמנה נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה, לפי נתוני משרד הבריאות.

רפורמת הסימון איימה מאוד על יצרניות המזון, שניסו להילחם בה בכל דרך אפשרית מחשש שהציבור, בבואו למדף, ייתקל באמת המביכה על המוצרים שלהן ויצמצם את צריכתם. דיווחים רבים עסקו בשלל התעלולים והלחצים שהפעילו החברות על הרגולטורים באמצעות לוביסטים ושליחים, בתרומות החשודות לעמותות של חסידות גור ובפגישות הסודיות בין ראשי תעשיית המזון לשלטון ובזרועות שהם שלחו אל משרדי הממשלה ואל חברי הכנסת. פתיחת חקירת משטרה תאפשר לעלות מדרגה, ולחשוף את נתיב הכסף המדויק.

חרף הניסיונות לטרפד שינויים ברפורמת סימון המזון, היא הצליחה לעבור עם שינויים מינוריים בלבד. אפילו הגבינה הצהובה, שתנובה "התאבדה" עליה, סומנה. עם זאת, כל הצעדים שהיו אמורים להינקט לצד הרפורמה — כגון מיסוי מזון מזיק ואיסור על פרסום מזון מזיק לילדים ונוער — בוטלו או מוסמסו.

הממשלה החדשה תצטרך להעביר את הרפורמות המשלימות שמוסמסו, להסדיר את עבודת הלוביסטים ולהגביר את השקיפות. היא תצטרך להוכיח שהיא פועלת בעבור הציבור, ואינה משרתת של הכסף והכוח של חברות המזון.