חוק האזרחות חשף כי לא היה רוב לקואליציה. רוב קואליציוני היה מחייב כי כל חברי הכנסת במרצ וברע"ם – עשרה במספר – יצביעו נגד מצפונם. בימין האופוזיציוני לא באים לעזרת הימין הקואליציוני. האיבה לא ניתנת לגישור בנושא כל שהוא. כך כתב שלום ירושלמי וציין כי בין שני הצדדים מתנהלת מלחמת התשה. השפה בוטה ואלימה, ותקיפה פיזית של פוליטיקאי בתנאי ההסתה האלה היא רק עניין של זמן.

הקואליציה לא מאורגנת. רק שבועות חלפו מאז שהוקמה, לכן אין בה חלוקת כוחות מסודרת, ועדות קבועות בכנסת והיררכיה ניהולית. המאבק הכולל מתנקז לוועדה המסדרת, שם נאלצים היו"ר עידית סילמן (ימינה) ובועז טופורובסקי (יש עתיד) לכלות את כוחם מול יריבים, שלא נותנים להם לנשום, מרבים בפרובוקציות, מדרדרים את השיח, וגוררים אותם לתגובות עצבניות ולא מדודות.

דוד אמסלם, דוד ביטן, מיקי זוהר, שלמה קרעי וקטי שטרית יושבים זה לצד זה בוועדה המסדרת, ובכל רגע מתפרצים, מפריעים, מסולקים מהוועדה כל אחד בתורו, וחוזר. כל צד מכנה את האחר בריון. הם מקבלים את ההוראות מראש ממשלה ושרים לשעבר, שמתקשים לסבול שהם באופוזיציה וממשיכים להסתובב במסדרונות הכנסת עד שעות הלילה המאוחרות.

סגן השר לשעבר יואב קיש, הכי מקורב היום לנתניהו בליכוד, תקף את יאיר לפיד ואמר כי "אתה מושחת! אתה האמ-אמא של המושחתים". גם אריה דרעי שנודע בשנאתו לכנסת, מקפיד לבוא לכנסת כדי לפקח מקרוב על חברי הכנסת של ש"ס, שלא יחתכו הביתה.

פרשנים תוהים ושואלים, כי לאור המציאות הזאת, שני הצדדים, כמה זמן, יחזיקו מעמד, כאשר הקואליציה, שנשענת על רוב של קול אחד, הקואליציה הצליחה להעביר את החוק הנורווגי המורחב, את חוק הפיצול החדש (המאפשר לארבעה ח"כים לפרוש מהליכוד ולהקים סיעה נפרדת) ואת החוק שמאפשר הגשת תקציב באיחור.

עם זאת, חוק האזרחות לא הועלה, ואם יעלה בלי פשרות מוקדמות – הוא ייפול. אז האיום על הקואליציה מקורו בחוק האזרחות ומאחז אביתר. לאור זה אומרים הפרשנים כי הקואליציה יכולה רק להפיל את עצמה, ובליכוד וש"ס שיודעים את זה, מנסים לסכסך בתוכה ולהרחיב פערים. עם זאת, הממשלה לא תיפול כל כך מהר. והאופוזיציה לא תוכל להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון.