פינוי מאחז אביתר מוגדר כמטען נפץ, הרובץ לפתחו של ראש הממשלה של ישראל נפתלי בנט. כביכול אם יחליט לפנותו, יימצא בוגד בנאמניו ובוחריו, ואם יימנע מכך — ייחשב למפר חוק, שאיננו אלא שליח של העבריינים שהקימו את המאחז.

הדילמה הפוליטית אינה דורשת הסברים. זוהי ממשלה חדשה, המחוברת בתפרים רופפים, שעלולים להיקרע עם כל מגע לא רגיש. כל פעולה שתנקוט תיהפך מיד למבחן גורלי. בינתיים חצתה הממשלה החדשה את מבחן מופע העיוועים המכונה ריקוד הדגלים.

פינוי אביתר פשוט בהרבה משום שהוא ניצב על קרקע חוקית יציבה ואינו צריך לעורר סימני שאלה כלל. השולט בשטח, אלוף פיקוד המרכז, הוציא בתוקף סמכותו צו תיחום למאחז. פירוש הצו הוא, שכל המבנים הנמצאים בתוך השטח המתוחם אינם חוקיים, ויש לפנותם, ולמפקד האזור יש סמכות להשתמש בכוח כדי לבצע את הצו. טענת ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, ולפיה הצו הוצא בלא סמכות והפעלתו דורשת אישור של ראש הממשלה, היא שקרית.

שר המלחמה, בני גנץ, שאליו פנה נתניהו בדרישה לעכב את הפינוי עד לבירור מעמד הקרקע שעליה יושב המאחז הבלתי חוקי, השיב לו: "אין הוראה כלשהי בדין הקובעת כי הוצאת צו תיחום באזור הגדה המערבית טעונה אישור ראש ממשלה".

המינהל האזרחי מאשר גם הוא, כי המבנים במאחז הוצבו שלא כחוק, בלא ההיתרים הדרושים לכך. כלומר בלא החלטה במועצת התכנון העליונה במינהל ובלא תוכנית מתאר מסודרת. מכאן, שלא ניתנה לציבור אפשרות להגיש התנגדויות.

הטענה שמציגים המתנחלים, הקמת הבתים, סלילת הכבישים, החיבור לחשמל ויתר פעולות הבינוי שנעשו עד כה באתר הם עבירות חמורות, המחייבות לפני הכל לסלק את המבנים ולהחזיר את המצב לקדמותו.

עוד יש לבדוק, מדוע צבא ישראל מתמהמה ואינו מבצע לאלתר את הצו שהוא עצמו פירסם, גם אם המשטרה שרויה במצוקת כוח אדם ומתקשה ליישם את הצו בעצמה.

התיל הממעיד שנתניהו חשב לטמון לממשלה החדשה מאפיין את כל דרכו העקלקלה ואת הלהטוטים שהפעיל כדי לשרת את האינטרסים שלו ולהוכיח, שממשלה בלעדיו לא יוכלו להתקיים. בנט, המכיר היטב את הנאשם בפלילים והצליח לסלק אותו, צריך לאיין גם את המכשול המסוכן הזה. תחילה עליו לפרק את המאחז. זו לא תהיה כניעה פוליטית, אלא ציות לחוק.