ממשלת בנט-לפיד אישרה את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית למחדל במירון. בני גנץ, שהגיש את ההצעה, הדגיש ש"הקמת הוועדה היא חוב מוסרי לציבור". אכן, מדובר בצעד חשוב שממחיש שהממשלה לוקחת ברצינות את מחויבותה לחולל שינוי.

אלא ש"החוב המוסרי" לציבור לא ייפרע כולו עם הקמת ועדת החקירה לאירוע במירון, שכן ההפקרות חגגה לא רק באוטונומיות החרדית והערבית, אלא גם במשרד בנימין נתניהו. אף על פי שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא מצא לנכון לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו ב"פרשת הצוללות", לציבור מגיע לדעת מה האמת בכל הנוגע ל"פרשה הביטחונית החמורה בתולדות ישראל". לכן, גנץ הגיש למזכירות הממשלה הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט.

לציבור מגיע לדעת מדוע דחף נתניהו להגדיל את העסקה עם "תיסנקרופ", אף על פי הקביעה של הצבא שהוא לא זקוק ליותר מחמש צוללות? מדוע מקורבי נתניהו ידעו על כוונתו להגדיל את עסקת הצוללות, בעוד שהדבר הוסתר ממערכת הצבא? מדוע הוסרה ההתנגדות הישראלית למכירת צוללות מתקדמות של תיסנקרופ למצרים, תוך הסתרת ההחלטה מהמערכת הצבאית? מדוע הוחלט לרכוש ארבע ספינות — ודווקא מתיסנקרופ — להגנה על אסדות הגז? מדוע הועלתה יוזמה להפריט את תחזוקת הצוללות לתיסנקרופ מבלי לקבל את עמדת הצבא בנושא?

אין זו הפעם הראשונה שגנץ מקים ועדה בנושא הצוללות. בנובמבר האחרון הוא הקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב. אלא שמנדלבליט הורה לעכב את תחילת העבודה של הוועדה, כי הוא מצא חפיפה בין פעילותה לבין הליך החקירה הפלילי, ולא עבר חודש וסטרשנוב התפטר אחרי שמצא את עבודת הוועדה ריקה מתוכן עם קיצוץ סמכויותיה. אלא שאי אפשר שלא לייחס את מִסמוּסה של הוועדה לעובדה שנתניהו וכל מבנה הכוח שלו שלטו בישראל.

גנץ אמר כי "הוא מצפה שהפעם, כלל שרי הממשלה יתמכו בהקמת הוועדה", נותר רק להצטרף לציפייה שלו. על הממשלה החדשה להבהיר, שהמאבק בשחיתות השלטונית הוא בראש מעייניה. ואין דרך הולמת יותר להעביר את המסר הזה מאשר להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הפרשה המסכונת הזו, ותחשוף את ממצאיה לציבור.