משרד האוצר הישראלי פועל להפסקת הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה. בטיוטת הפרק הפיסקאלי של חוק ההסדרים הציע משרד האוצר להחליף את איגרות החוב המיועדות לפנסיה במנגנון של "הבטחת תשואה".

צעד שעשוי לפגוע בגובה קצבאות הפנסיה העתידיות של החוסכים, ולהערכת האוצר הדבר יביא בתוך עשור לחיסכון תקציבי של כ-20 מיליארד שקל בשנה. באוצר הבטיחו תשואה שנתית מינימלית של 5%, וטענו שהדבר לא יפגע ואפילו ישפר את מצבם של החוסכים לפנסיה שנהנים כיום מתשואה של 4.86% באג"ח המיועדות.

ההצעה עוררה בעבר ביקורת חריפה מצד ההסתדרות ומומחים לפנסיה, בטענה שמדובר בהפחתה משמעותית בהטבה לחוסכים לפנסיה. החשש שלהם הוא ש"המדינה" לא תעמוד בהבטחה, במיוחד בתקופות משבר, אז התשואות נמוכות, ולא תהיה רשת ביטחון מובטחת מ"המדינה".

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "המדינה" מנפיקה כיום "אגרות חוב ממשלתיות מיועדות, לא סחירות, לקרנות הפנסיה החדשות המקיפות ולקרנות הפנסיה הוותיקות בהיקף של 30% מנכסיהן, צמודות מדד ונושאת ריבית שנתית אפקטיבית קבועה בגובה 4.86%... אגרות החוב המיועדות מונפקות לתקופה של 15 שנה ומשלמות ריבית תקופתית (קופון) חצי שנתית. עם פדיון האיגרת, משולמת הקרן בתוספת הפרשי הצמדה.

===

המודל החלופי שמציעים באוצר הוא להחליף את המנגנון הקיים של אגרות החוב המיועדות, במנגנון חדש של "השלמת תשואה". באוצר מוסיפים כי "לפי המנגנון החדש, ככל שהתשואה השנתית שהושגה תהיה נמוכה מ-5% (צמודה למדד), המדינה תשלים לקרנות הפנסיה את ההפרש, כך שמצבם של העמיתים לא יורע לעומת המנגנון הישן. בנוסף, המנגנון החדש יתרום לשכלול שוק ההון הישראלי באמצעות הגברת הסחירות והנזילות בבורסה, וכן יתרום להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני".

אבל בהסתדרות מתנגדים ורואים בכך ניסיון לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו של ציבור החוסכים לפנסיה. המנגנון שמוצע מסכן את הביטחון הכלכלי של אוכלוסייה רחבה וחייב להיבחן מחדש. הגנת הפנסיה היא משימה ראשונה בחשיבותה ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, יהיה שותף לכל הידברות מול "המדינה" לבחינת חלופות נכונות וטובות יותר. ככל שהאוצר יבחר להמשיך עם המחטף על גב החוסכים, לא נהסס לפעול בכל הערוצים כדי לסכל את המהלך".