היד הקלה של חיילי צבא ישראל על ההדק היא כבר עובדה מוגמרת. אפילו הרמטכ"ל אביב כוכבי לא יכול להמשיך להתכחש לריבוי המקרים שבהם חיילים ירו למוות בפלסטינים בשלושת החודשים האחרונים ובשבועות האחרונים בפרט. זאת גם הסיבה לכך שבאחרונה נפגש כוכבי עם מפקדים בכירים בפיקוד המרכז וביקש מהם להנמיך את "הלהבות".

נתוני ה"להבות" של כוכבי גלויים לכל מי שמתעניין בהם, ודאי לרמטכ"ל: מאז מאי נהרגו מירי צבא ישראל בגדה יותר מ–40 פלסטינים, חלקם לא היו מעורבים בעימותים עם חיילים ונהרגו בשוגג, לרבות ילדים. פגישתו של כוכבי באה גם בעקבות ביקורת שמותחים, בצדק, גורמים ביטחוניים על מפקד פיקוד מרכז, אלוף תמיר ידעי, ועל בכירים בפיקוד, ועל הסכנה שבהבערת הגדה.

ברקע ההרג בפלסטינים נמשכת תופעה מטרידה שאינה בלתי קשורה: הסימביוזה בין מתנחלים לחיילים. מתנחלים יורים על פלסטינים בנשק של צבא ישראל ובנוכחות חיילים. קבוצת המתנחלים שהקימה את מאחז אביתר עשתה זאת ללא התנגדות הצבא.

גם יחסו המכיל של האלוף ידעי לגורמים קיצוניים בקרב המתנחלים ופגישותיו עמם שולחים מסר בעייתי לקיצונים היהודים מחד גיסא ולפלסטינים מאידך גיסא. קצין בדרגה כזאת לא אמור להיפגש עם פעילי נוער גבעות שתקפו כמה פעמים חיילים ומפקדים בצבא.

היד הקלה על ההדק, ריבוי המקרים של ירי בשוגג בבלתי מעורבים ובילדים, הירי שלא בהתאם להוראות הפתיחה באש – כל אלו מלמדים על אמת "כלכלית" אחת: חיי הפלסטינים זולים. זה לא מפתיע, משום שאיש לא נדרש לשלם מחיר על מותם של פלסטינים. כך בדיוק חייהם הופכים הפקר.

בקשותיו של כוכבי ממפקדים בכירים בפיקוד מרכז לפעול להרגעת השטח חסרות משמעות. גם דרישתו לכלול יותר קצינים בכירים בחלק מהפעילויות הצבאיות ולוודא שהחלטות רבות יותר יתקבלו בדרגים בכירים לא תפתור את הבעיה.

הדרך היחידה להכביד את היד על ההדק ולמנוע את המשך ההתפרעות וההפקרות, היא להעלות את המחיר שיידרשו חיילי צבא ישראל ומפקדיהם, גם הבכירים ביותר, לשלם על הרג בלתי מוצדק של פלסטינים.

לכן, אם כוכבי אמנם כן בכוונתו להנמיך את הלהבות, עליו לשלוח את ידעי הביתה. רק פעולה משמעותית כזאת תעביר את המסר המתבקש: יש מחיר כבד לזלזול בחיי אדם. כל השאר זה רק דיבורים.