שר המלחמה והרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, הגדיר את פרשת הצוללות וכלי השיט כ"שחיתות הביטחונית החמורה ביותר בתולדות ישראל" והוא פועל להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה. גם שר המלחמה לשעבר משה יעלון אומר זה שנים דברים דומים מעל כל במה אפשרית. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק תיאר את פרשת הצוללות כפרשה ש"גובלת בבגידה". גנץ, יעלון וברק לא לבד. בכירים רבים במערכת הצבאית ובממשלה מתייחסים בחומרה חסרת תקדים לפרשה.

למרות זאת, הציבור אינו יודע את כל האמת בנוגע לפרשה ונבחרי הציבור אינם עושים את הדרוש כדי להוציא אותה לאור. עתה הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לקיים את המשפט נגד נאשמי הפרשה בדלתיים סגורות. השיטה להגן על המערכת בישראל היא תמיד אותה שיטה: השלטונות משמיעים את ביטוי הקסם "ביטחון המדינה" ובתי המשפט מתגייסים מיד למשימה הסודית, כמו היו חיילים צייתנים במילואים.

הפעם התביעה דורשת להרחיק את העיתונאים מהאולם, ובמקומם היא מבקשת שנציגי הממונה על "הביטחון" ב"מערכת הביטחון" (מלמ"ב) יהיו נוכחים בדיונים. אלו גם יזכו לעבור על הפרוטוקולים של הדיונים ועל חומרי החקירה, ולקבוע מה מותר ומה אסור לפרסם. אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מנע חקירה פלילית של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפרשת המניות והצוללות, וועדת חקירה ממלכתית לחקר הפרשה טרם הוקמה — עתה מנסים להשאיר את הציבור מאחורי דלת נעולה, בלי שיתאפשר לו להיחשף לעומק הריקבון. לבית המשפט אסור להיענות לבקשה חצופה זו. יש שאלות רבות וקשות שהציבור זכאי לקבל עליהן תשובות, ובראשן מדוע נתניהו העביר לגרמניה הסכמה ישראלית לשדרג את הצוללות שהיא מוכרת למצרים מאחורי גבם של המערכת הביטחונית והצבא, ואף הסתיר זאת משר המלחמה.

אבל הצורך בוועדת חקירה ממלכתית ובפומביות המשפט אינו קשור רק לנתניהו. שאלות קריטיות נוספות דורשות ליבון ציבורי: מיהי שכבת הקצינים בדימוס שמרוויחה שנים במחשכים סכומי עתק מעסקאות נשק? מדוע בעסקאות בין ממשלות מתווכים אנשי עסקים מקורבים לצלחת? כיצד טייחו בזמן אמת הרמטכ"ל לשעבר והמלמ"ב את החשדות לשחיתות בפרשת כלי השיט?

משפטם של המעורבים יכול להאיר חלקית פרטים לא ברורים בפרשה מדאיגה זו. על בית המשפט להגן על האמת, ולא על מי שמבקשים להסתיר אותה מעיני הציבור, ולהורות על קיום המשפט בדלתיים פתוחות.