השר אלעזר שטרן לא מעד בלשונו. בראיון הרדיופוני שבו נשאל על יחסו לתלונות אנונימיות על הטרדה מינית והשיב שכראש אכ"א בצבא גרס תלונות אנונימיות, הוא הפגין את אותה המיזוגיניה שהפגין בעבר מעל בימת הכנסת כלפי שרת התרבות אז, מירי רגב, כשאמר לה: "אני לא רוצה לדבר פה על איך התקדמת בצבא, לא כדאי".

הריאיון עם שטרן התקיים על רקע תגובה אנונימית שנשלחה לוועדה המייעצת למינוי בכירים, בניסיון לטרפד את מינויו של רונן בר לראש השב"כ. הוועדה קבעה כי אין מניעה למנות את בר, ושטרן אמר כי בעשותה כך הוועדה "מנעה הידרדרות של השירות הציבורי אל עברי פי פחת".

הבעיה עם שטרן היא, שהדיון על תלונות אנונימיות חשוב ורגיש מכדי שיתנהל בידי אנשים בעלי דעות קדומות באשר לנשים. אחרי הריאיון הבהיר שטרן שהוא ביקש להתייצב נגד "תרבות של מכתבים אנונימיים כמכשיר לסגירת חשבונות ולסיכול מינויים בכירים", הדגיש את מחויבותו לטיפול בהטרדות מיניות והכחיש שגרס תלונות על הטרדות מיניות.

אלא שלא משנה כמה ינסה לצמצם את הנזק שגרמו דבריו, הוא לא יצליח להעלים את הנימה הסקסיסטית שנדפה מהם, שמתחרזת היטב עם הרמיזה המיזוגנית בשעתו לרגב. מה גם, שמאוחר יותר קצינה לשעבר סיפרה ששטרן לא טיפל בתלונה שלה על הטרדה מינית בעת שהיה מפקד הבסיס בשנות ה–90.

מי שנותן גיבוי לשטרן שוב ושוב הוא יו"ר מפלגתו, יאיר לפיד. בפעם הקודמת, כשרגב האשימה את שטרן שהוא "הצטרף לגברים שמכפישים נשים, מחפיצים אותן ומזלזלים בכבודן", היא הוסיפה קריאה ללפיד להשעותו. אלא שלפיד לא רק שלא נענה לדרישתה, אלא בחר להיתמם ולהאשים את רגב: "האלוף אלעזר שטרן דיבר על החנפנות האינסופית של מירי רגב למפקדיה, שהגיעה לשיאה בהתנתקות. מי ששמע משהו אחר, כנראה שיש לו בעיה חמורה".

אלא שהבעיה החמורה היא של לפיד עצמו, שגם הפעם בחר להגן על שטרן כשאמר, "הוא לא אמר את זה, והוא לא מאמין בזה". מה לעשות, ומספיק אנשים כן האמינו בזה, ולכן שטרן נאלץ להודיע כי הוא פורש מהמרוץ לראשות הסוכנות היהודית. אחרי שתי טעויות בשיקול הדעת, ללפיד יש כעת הזדמנות אחרונה לרדת מהעץ ולהדיח את שטרן גם מתפקידו כשר המודיעין בממשלה.