תמונת פיצוץ בניין אל־ג'לאא בעזה עוד טרייה בזיכרון. ב–15 במאי, במהלך התוקפנות האחרונה על עזה, צבא ישראל הפציץ ומוטט את הבניין — אחד מסמלי העיר — שבו שכנו משרדי סוכנות הידיעות אי־פי, אל־ג׳זירה וכלי תקשורת זרים נוספים.

מטבע הדברים והחוק הבינלאומי, העולם, שצפה בתמונות בשידור ישיר, הגיב בתדהמה. נשיא ומנכ"ל אי־פי אמר, כי הוא "המום ונחרד מכך שהצבא הישראלי הרס את הבניין שבו שוכנת נציגות אי־פי וארגוני חדשות אחרים בעזה". הממשל האמריקאי העביר מסר לישראל ולפיו "עליה להבטיח את ביטחונם של עיתונאים וכלי תקשורת עצמאיים" וביקש ממנה הצדקות לפעולה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר, כי "פגיעה ללא הבחנה במתקני תקשורת היא הפרה של החוק הבינלאומי".

תגובת צבא ישראל אז שידרה קור רוח קטלני. דובר צבא ישראל הסביר שבבניין היו "נכסים של המודיעין הצבאי של חמאס", וכן "משרדים של כלי תקשורת אזרחיים, שחמאס משתמש בהם כבמגינים אנושיים". המסר ברור: בנק המטרות של צבא ישראל לא עוצר באדום, ואם למישהו יש בעיה עם העובדה שהצבא מוריד משרדי תקשורת זרה בלב עיר, שיפנה לחמאס, ש"ממקם במכוון את נכסיו הצבאיים בלב האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה".

אלא שבאחרונה נודע, כי צבא ישראל גילה שבבניין שוכנים גופי תקשורת זרים רק אחרי שהחל לפנות את העובדים מתוכו במסגרת נוהל "הקש בגג". כלומר, הצבא הבין מה הוא עומד לעשות רק בזכות עיתונאים זרים שקיבלו התראה לעזוב את הבניין ופנו אליו. למרבה הפלצות, המידע החדש מהשטח, שהגיע עד לשכת הרמטכ"ל, לא הביא לביטול ההפצצה. אף שהיו גורמי ביטחון שניסו למנוע את התקיפה מחשש לנזק תודעתי חמור, בצמרת הצבא הנחו את הכוחות להמשיך בתקיפה.

מדובר בחשיפה מטרידה, שמלמדת על עומק הכשל המוסרי. שכן עד כה הביקורת על ההפצצה התמקדה בשיקול הדעת שקדם לה: כיצד החליטה ישראל לתקוף מטרה של חמאס במבנה שמשמש גם תקשורת זרה, בלב אוכלוסייה אזרחית. אפילו אלוף (במיל') ניצן אלון, שביצע את התחקיר של צבא ישראל בתחום ההשפעה התודעתית, דימה אותה ל"פיגוע תודעתי" ול"גול עצמי". אלא שעתה מתברר, שמדובר בכלל ברשלנות במדיניות הפתיחה באש.

בלהיטותו להשיג "תמונת ניצחון" צבא ישראל מתרחק מניצחון. פגיעה בתקשורת היא הפרה של קודים בינלאומיים, שמכרסמת במוסדות ישראל. תמונת פיצוץ הבניין היא תמונת הפסד.