העיתון "חימאיית" כתב במאמר המערכת שלו "המו"מ בוינה, הוא מבחן לרצון של המערב" כי הממשל האמריקני, באמצעות דובר משרד החוץ, נד פרייס, חזר ההתבטאויות כי הזמן אוזל ביחס למו"מ בווינה, ולא יהיה מועד נוסף וכדומה בזה.

העיתון קבע כי הצהרות או איומים מרומזים כאלה לא משקפים שיש כוונות רציניות להחיות את הסכם הגרעין, אלא הם משקפים ניסיונות סחיטה. העיתון קבע כי "יצירת אווירת מלחמה פסיכולוגית על ידי מדינות המערב לא תגרום לאיראן לוותר על דרישותיה במשא ומתן הזה". בארה"ב ובעלות בריתה האירופיות טועים אם הם חושבים שרעש כזה על אוזלת הזמן וסיום תאריך היעד לכאורה של המשא ומתן בווינה, ישפיע במאומה על איראן העמדה הקבועה של איראן לבטל את האמברגו ולהתאמת מהביטול, בנוסף לקבלת ערבויות לגבי עתידו של הסכם הגרעין.

*************************

העיתון "עאסר איראניאן" כתב במאמר המערכת שלו תחת כותרת "הפחד של הציונים מהיכולות החדשות של חיזבאללה" חיזבאללה לבנון בהנהגת סייד חסן נסראללה הפך למעצמה אזורית ראשית שיש מהווה משקל במשוואות הפוליטיות בלבנון, בנוסף למשקלו בשדה הקרב שהאויבים לוקחים בחשבון ברצינות ברמה האזורית. העיתון הוסיף כי חיזבאללה לבנון הצליח להנחיל תבוסות משפילות בכוחות הציוניים ולאלץ אותם לסגת משטח לבנון, והיכולות של חיזבאללה הפכו לסיוט אמיתי לגבי הציונים, לאור ארסנל הטילים והניסיון הקרבי שרכש בצורה שהדירה שינה מעימי הציונים. כמובן החשש של הציונים החריף עוד יותר בעקבות דבריו של מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, שברשותו אלפי טילים מדוייקים.

העיתון "עאסר איראניאן" קבע כי הפחד והפניקה בישות הציונית החמירה לאחר חשיפת המסווה מעל היכולות החדשות של חיזבאללה שמתגלמות באחזקת אמצעי הגנה אווירית המסוגלים להתמודד עם כל הפרה אווירית ציונית.

*************************

העיתון "חוראסאן" כתב במאמרו "משטר אל-ח'ליפה ובגידות חוזרות ונשנות בפלסטינים" כי פלוגות ההתקוממות הפלסטיניות גינו את הביקור של ראש ממשלת הישות הציונית נפתלי בנט בבחריין, והדגישו כי הביקור משקף את קריסת הערכים האנושיים, המוסריים, הלאומיים ואיסלאמיים של משטר אל ח'ליפה. "השאלה אינה שאלת נורמליזציה, אלא התעקשות של משטר אל ח'ליפה להקים ברית כוללת עם הישות הציונית על חשבון הזכויות הפלסטיניות, הערביות והאסלאמיות" אמרו.

עיתון "חוראסאן" המשיך כי תוך פחות משבועיים נעשו שלושה צעדים בוגדניים גדולים, על ידי משטר אל ח'ליפה: הראשון, אירוח שר המלחמה הציוני בני גנץ וחתימת הסכם צבאי שסולל את הדרך לנוכחות צבאית ישראלית קבועה בבחריין, השני מינוי קצין ישראלי בכיר לתאום במנאמה והשלישי אירוח ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, תוך פגיעה ברגשות והתחושות של העם הבחרייני והאומה האסלאמית.