מערכת היחסים המעוותת בין דת למדינה
הרפורמה בתחום כשרות המזון, שיצאה לדרך בתקופה האחרונה, היא מהלך משמעותי במסגרת ניסיונה של ממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד לפרק את האחיזה של הממסד החרדי בתחומי חיים נרחבים. קדמה לה ההחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירוע הר מירון. אלה התפתחויות שבעתיד עשויות לשפר את חיי האזרחים, בין אם מדובר בהורדת מחירי המזון ובין אם בשיפור הבטיחות באירועים המוניים.
ואולם, מה שחשוב יותר זו העובדה שמהלכים אלו מתחוללים אחרי שבעשורים האחרונים ממשלות ישראל נכנעו שוב ושוב לתכתיבים של שכבה דקה של רבנים ועסקנים חרדים, שלא ראו לנגד עיניהם את טובת כלל האזרחים, וגם לא את טובת חברי קהילתם — אלא רק את טובתם שלהם.
ועדיין, מדובר רק בתחילתו של תהליך. קיומה של ממשלת בנט-לפיד מהווה חלון הזדמנות לתיקון מערכת היחסים המעוותת בין דת למדינה. הסכם הסטטוס קוו הבעייתי מלכתחילה, שנחתם בין דוד בן־גוריון להנהגה החרדית, כבר מזמן אינו מתאים למציאות חיים מודרנית. במקומו השתרשה בעשרות השנים האחרונות ברית בין הימין הלאומני להנהגה החרדית, שהבטיחה לליכוד את התמיכה הקואליציונית של יהדות התורה וש"ס, תמורת סיפוק דרישות הרבנים.
רשימת הנושאים הדורשים תיקון דחוף ארוכה. היא כוללת, מצד אחד, חופש מדת עבור אלה המבקשים אותו (כמו הנהגת נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת) ושירותי דת לאלה הרוצים בהם, מצד שני. השליטה החרדית בבתי הדין הרבניים הממלכתיים מובילה להתעמרות מתמשכת במאות אלפי אזרחים, שיהדותם אינה מוכרת שם, ובנשים שכלואות במערכות נישואים אלימות. כדי לחולל שינוי בתחומים אלה אין די במתווה הגיור שמקדם השר לשירותי דת מתן כהנא. דרוש שינוי מערכתי עמוק שישפר את מעמדם של נשים ושל אזרחים המבקשים להתגייר. השיפור הזה לא יתרחש כל עוד בתי הדין נשלטים בידי דיינים שמתמנים בעסקאות שקטות בין מוקדי הכוח החרדיים.
הממשלה צריכה לדאוג גם לציבור החרדי, ולמרבה האבסורד הדבר אינו מתאפשר כשהמפלגות החרדיות חברות בקואליציה. שינוי בשיטת תקצוב החינוך החרדי יכול להעלות את רמת הלימודים הכלליים הדרושים להשתלבות בשוק העבודה. כמו כן, יש לספק סיוע לנפגעי תקיפה מינית בקהילה החרדית, תופעה שהרבנים מנסים להשתיק.